נדחה מובטל שביקש הנחה במזונות

האב, בעל ניסיון עשיר בענף הבנייה, סיפר שבשל פריצת דיסק, כמו גם "מצב המשק לאחר ה-7.10", הכנסותיו פחתו דרמטית. השופטת לא קנתה את זה

בית המשפט למשפחה בתל אביב חייב לאחרונה מובטל לשלם לגרושתו עבור שני ילדיהם, בני 4 ו-5, מזונות ומדור בסך 3,800 שקל לחודש. האב, בעל עשרות שנות ניסיון בענף הבנייה, סיפר שהכנסותיו פחתו משמעותית על רקע פריצת דיסק ממנה סובל ו"מצב המשק לאחר ה-7.10", תוך בקשה מצדו להנחה במזונות, אך השופטת הבכירה מירה דהן התרשמה שמדובר בהפרזה.

התובעת והנתבע התחתנו ב-2020 והתגרשו בחלוף כשנתיים בלבד, ב-2022. מתקופת הנישואין הקצרצרה נולדו שני ילדים, כיום בני פחות מ-6. במרץ 2023 נקבע שהאב ישלם עבור כל אחד מהקטינים מזונות ומדור זמניים בסך 1,800 שקל, בתוספת מחציות חינוך ובריאות. בהמשך, עם הרחבת זמני השהות ומעבר האם ליחידת דיור של הוריה, הסכום פחת.

אלא שלטענת האם - נעשה עימה עוול, ויש לחייב את בעלה לשעבר במזונות גבוהים בהרבה, של כ-5,500 שקל לחודש. התובעת, קופאית שלגרסתה מגרדת את שכר המינימום מלמטה, סיפרה שמדובר ב"איש מקצוע מוערך ועתיר ניסיון בתפקידים ניהוליים", בעל פוטנציאל הכנסה של לפחות 16,000 שקל נטו לחודש.

מנגד טען האב (50) שבשנים האחרונות – בשל גילו, מצבו הרפואי (פריצת דיסק ושני ניתוחים) והמצב במשק לאחר ה-7.10 – נבצר ממנו להרוויח סכומים כנטען, כאשר כיום הוא בכלל מובטל. בנסיבות אלה, עתר להעמיד את פוטנציאל הכנסתו לעניין חישוב המזונות על 10,000 שקל בלבד.

חוסר אמינות

אבל השופטת דהן דחתה את עמדת האב. היא קיבלה אומנם את טענתו שזמני השהות הרחבים עם ילדיו, כמו גם גילו ומצבו הרפואי, מגבילים אותו מלשפר את שכרו. ואולם לדבריה "הטענה כי פוטנציאל הכנסתו פחת באופן כה משמעותי - אינה נתמכת בראיות", כך שיש לדחותה.

"הקושי לקבל גרסת הנתבע לעניין פגיעה בפוטנציאל הכנסתו באה במקביל להתרשמות הכוללת מניסיונו לצמצם מחויבותו לזון ילדיו, להתעלם מפער ההכנסות בינו ובין האם, ולחוסר האמינות הכללי מעדותו", הטיחה השופטת באב, תוך שהאשימה אותו בניסיון להטעות את בית המשפט כשהעיד כי עודנו משלם מזונות גבוהים עבור בנו מנישואיו הקודמים, שהלכה למעשה כבר הפך לבגיר.

על הרקע הזה הועמד פוטנציאל הכנסת האב על 15,000 שקל, יותר מכפול מזה של האם, שנקבע על 7,000 שקל בלבד. ההכנסות הפנויות שנגזרו מהן – 5,000 שקל לאב ו-1,000 שקל לאם – לימדו על יחס הכנסות של 80%-20%, ואולם האם עתרה בטיעוניה ליחס שונה (לרעתה) בשיעור 76%-24%, ולכן הוא זה ששימש את השופטת בחישוב המזונות.

לנוכח קביעת צרכי הקטינים על 4,600 שקל לחודש וחלוקת השהות השווה, ובהתאם ליחס ההכנסות הפנויות – חויב האב לשלם לגרושתו, עד הגיע ילדיהם לגיל 6, מזונות ומדור בסך 3,800 שקל. לאחר גיל זה, קבעה השופטת, יפחת התשלום החודשי ל-2,600 שקל. בנוסף חויב האב להשתתף ב-76% מהוצאות החינוך והבריאות החריגות של הקטינים.

• ב"כ התובעת: עו"ד לורית גרון גלבוע ואח'
• ב"כ הנתבע: עו"ד רחלי אייבס

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.