דירה שהובטחה לחברה שהקימו שני השותפים בתמורה למכירת זכויות בפרויקט תמ"א 38 הועברה על ידי אחד מהם לבנו מאחורי גבו של השותף האחר. תביעה נגזרת שהגיש השותף שנגזל בשם החברה התקבלה
שני אנשי עסקים הקימו חברה לביצוע פרויקט תמ"א 38 באשדוד. החברה נקלעה לקשיים והם מכרו את הזכות לביצוע הפרויקט לחברה אחרת, שהתחייבה כחלק מההסכם להקנות לחברה המוכרת דירה בשווי מיליון שקל בפרויקט. כשנה לאחר מכן אחד השותפים פעל לשריין עבור בנו את הדירה. תביעה נגזרת שהגיש השותף השני בשם החברה התקבלה, והוא יקבל חצי משווי הדירה בתוספת חצי מדמי השכירות הראויים.
חברת "ארביב את אביטן" שבבעלות שני השותפים רכשה ב-2011 מיזם תמ"א 38 ברחוב קרן היסוד באשדוד תמורת 240,000 שקל. המיזם היה שייך במקור לאחד השותפים.
ביולי 2014 החברה מכרה את המיזם לחברה אחרת בשם "אוצר קרן היסוד". בהסכם נקבע בין היתר כי ארביב את אביטן תוכל לרכוש דירה בפרויקט במחיר של מיליון שקל. במקביל, חברת אוצר קרן היסוד התחייבה לשלם לארביב את אביטן סכום של מיליון שקל על "ניהול מערך החתימות, קידם היתרים, דמי ניהול ופיקוח עליון של הפרויקט".
בספטמבר 2015 הגיע אחד השותפים בליווי עורך דין שייצג את חברת ארביב את אביטן לחברת אוצר קרן היסוד ומילא טופס הרשמה לרכישת דירה על שם בנו על פי ההסכם מיולי 2014. השניים טענו כי הם מוסמכים לחתום ולקבל את הדירה נשוא ההסכם. הערת אזהרה נרשמה על שם בנו של השותף והמשפחה קיבלה את החזקה ב-2019.
בעקבות זאת, השותף האחר הגיש תביעה נגזרת בשם חברת ארביב את אביטן, לאחר שקיבל אישור לכך מבית המשפט. הוא טען כי על פי הוראות ההסכם זכאית החברה לקבל את הדירה.
לטענתו, הנתבעים פעלו מאחורי גבו, גזלו את הדירה מהחברה והעבירו אותה למשפחת הנתבע בניגוד לטובת החברה. הוא הדגיש כי בהתנהלותו הפר הנתבע את חובותיו כבעל מניות וכנושא משרה בחברה.
הנתבע טען כי התובע התחייב לשאת במלוא מימון מיזם קרן היסוד, כולל השבת הסכומים שהוצאו לצורך המיזם קודם להקמת החברה המשותפת. לדבריו, התובע הפר התחייבות זו ולכן החברה לא זכאית לזכות כלשהי במיזם. לשיטתו, מכיוון שהוא זה שקיים את ההתחייבויות בהסכם זכאי הוא לקבל את הדירה מאוצר קרן היסוד.
פעלו שלא כדין
השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את טענת הנתבע.
השופט לא השתכנע שהייתה התחייבות מצד התובע לממן את מיזם קרן היסוד במלואו. הוא ציין כי נראה שדווקא בסמוך להקמת החברה פעלו הן הנתבע והן התובע בניסיונות לממן את המיזם, ומשכשלו בכך החליטו למכור את הזכויות לאוצר קרן היסוד בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם.
הוא הוסיף שמחומר הראיות עלה כי בזמן אמת, ראה עצמו הנתבע כשותף ואחראי יחד עם התובע למימון פעילות החברה והפרויקט.
עוד כתב השופט כי הנתבע הפר את חובת האמון המוטלת עליו כנושא משרה בחברה תוך ניצול כוחו כדי להעביר אליו ולמקורביו זכויות של החברה.
לפיכך קבע השופט כי החברה זכאית לקבל את הזכויות בדירה לבעלותה. עם זאת, לנוכח הסכסוך בין השותפים, החליט השופט חלק את שווי הדירה בין השותפים. הוא חייב את הנתבע לשלם לתובע חצי משווי הדירה וחצי מדמי השכירות הראויים של הדירה מיום קבלת החזקה על ידי משפחת הבן.
בסך הכל חויבו הנתבעים בסך של 771,250 שקל בתוספת בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 90,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד יצחק סרויא
- ב"כ הנתבעים: עו"ד תמרה פלג, עו"ד אילן אלבז, עו"ד צחי אבו
עו"ד שי שמש
עוסק/ת ב-
דיני חברות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין