החייב פתח נגרייה ורשם אותה על שם אשתו, תוך שהוא מסתיר את העסק מהמנהל המיוחד ומבית המשפט. השופטת ביטלה את ההליך
השופטת רחל ערקובי קיבלה לאחרונה בקשה של מנהל מיוחד לבטל הליך פשיטת רגל לחייב. היא הבהירה לחייב כי הייתה מוכנה להותיר את ההליך על כנו, על אף שצבר חובות ולא הגיש דוחות, אלמלא התברר לה כי הוא פתח עוסק מורשה על שם אשתו על מנת לעבוד כנגר עצמאי. "החייב לא מצליח להפנים את משמעות הליכי פשיטת הרגל", כתבה.
באוקטובר 2016 ניתן צו כינוס לנכסי החייב על פי בקשתו, והושת עליו צו תשלומים בסך 700 שקל.
מדובר בתיק פש"ר שני, לאחר שהחייב עתר לצו כינוס נכסים עוד בשנת 2013 אך ההליך בוטל עקב ניצולו לרעה על ידי החייב.
בנובמבר 2020 הגיש המנהל המיוחד בקשה לביטול ההליך בשל מחדלים. בית המשפט נתן לחייב הזדמנות לתקן את המחדלים, והחייב התחייב לשלם חובות שנוצרו בקופת הכינוס. בתוך כך הורה בית המשפט לחייב להסביר מה מקור הכנסה בסכום של כ-7,000 שקל שהוא מקבל כשכיר בעסק שרשום על שם אשתו.
החייב לא הגיב והמנהל המיוחד ביקש שוב לבטל את ההליך. לדבריו, למרות שניתנו מספר הזדמנויות, החייב לא תיקן את המחדלים. הוא ציין כי החייב הגיש דוחות ללא אסמכתאות, כשאשתו מופיעה כמעסיקה שלו בנגרייה. הדבר מעלה סימני שאלה שכן בפועל, האישה עובדת מזה 20 שנה בבית דפוס כשכירה ואין כל מידע ביחס למקור הכנסות החייב בתלוש השכר.
החייב טען כי בשל ההליכים עלו חיי הנישואין שלו על שרטון והוא התגרש וגר בדירת אמו. לדבריו, הוא חי בצמצום לעושה ככל שביכולתו לעמוד בתנאי ההליך. הוא הודה שפתח עוסק מורשה על שם אשתו והסביר כי עשה כן על מנת "שיוכל לעבוד".
תשלום זעום
השופטת רחל ערקובי מבית המשפט המחוזי בתל אביב ביטלה את ההליך. היא הבהירה כי הייתה מוכנה להתייחס בסלחנות לפיגורים בתשלומים ולמחדלים בהגשת דוחות תוך קביעת תכנית המאזנת בין המחדלים לבין חובותיו של החייב בהליך.
אלא, שהסתבר מפי החייב בעצמו כי בזמן ההליך הוא פתח עוסק מורשה על שם אשתו. החייב, שהגיש תלושי שכר שבהם אשתו היא המעסיקה, הגיש למעשה תלושי שכר פיקטיביים שכן לאישה אין שום עסק בבעלותה.
השופטת הוסיפה כי החייב העיד שאביה של אשתו הקצה לו פינה בשטח הנגרייה שלו והוא פתח עוסק מורשה על שם האישה. זאת במקום להגיש לבית המשפט בקשה לניהול עסק, דבר שהיה מחייב אותו בעמידה בתנאים מגבילים, כמו למשל הצגת חשבוניות והצגת העבודות שמבוצעות על ידו, פיקוח צמוד של המנהל המיוחד ועוד.
השופטת כתבה כי התנהלות זו היא פיקציה שנועדה להסתיר את עבודתו של החייב כעצמאי ולמנוע את הפיקוח הדרוש. הדבר מוביל למסקנה שהחייב לא הפנים ולו במעט את חובתו לפעול בתום לב.
"החייב סבור כי ניתן ליהנות מחסדי הפקודה בתשלום זעום של 700 שקל לחודש, ובכך למנוע מהנושים את נשייתם", כתבה.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ החייב: עו"ד מורנו
- ב"כ המשיבים: עו"ד אשרי
עו"ד אסף בן-חור
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין