במסגרת הבקשה להוצאת צו לכינוס נכסיו של איש העסקים יצחק איגור מבלון נטען כי הוא ברח לישראל כדי לחמוק מחובות של מאות מיליוני דולרים לנושים ברוסיה. אלא שבית המשפט קבע כי לא הוכח שלמבלון יש נכסים בארץ.
בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה בקשה של הבנק הרוסי Seberbank of Russia לניהול הליכי פשיטת רגל בישראל נגד האוליגרך יצחק איגור מבלון (או בשמו הרוסי איגור רחימוביץ' מבליאנוב), בטענה שזה ברח ארצה לאחר שאושרו נגדו תביעות חוב של מאות מיליוני דולרים ברוסיה. אלא שהשופטת עירית וינברג-נוטוביץ קבעה כי הבנק לא קיים את התנאים המנויים בפקודת פשיטת הרגל לצורך קבלת הבקשה וממילא לא הוכח כי למבלון יש בארץ נכסים שיוכלו לשמש לפירעון חובותיו.
מבלון הגיע ארצה בשנה שעברה, זמן קצר אחרי שהוכרז כפושט רגל ברוסיה. הבנק, אחד מהנושים הרבים שהגישו נגדו תביעות חוב, טען כי מבלון חייב לו 15,172,789,285 רובל שהם כ-267 מיליון דולר.
בבקשה שהגיש הבנק להוצאת צו כינוס לנכסיו של מבלון בישראל נטען בין היתר כי מתקיימים התנאים לניהול הליכי פשיטת הרגל בארץ, בין היתר לנוכח החובות האדירים שאושרו בבית המשפט הרוסי והימלטותו תוך הסתרת זהותו בניסיון למנוע מהנושים להתחקות אחריו.
מבלון טען לעומת זאת שלבית המשפט הישראלי אין סמכות לקיים הליך מקביל לזה שמתנהל נגדו ברוסיה. בניגוד לטענת הבנק הוא הבהיר כי הוא משתף פעולה עם ההליכים שם ומינה לשם כך מיופי כוח. מלבד זאת, הוא טען כי החובות שמנסה להציג הבנק כמוחלטים הם רק תביעות חוב שלא הוכחו והוא מכחיש אותם.
מכל מקום, לטענתו הבנק לא עמד בתנאי החוק כיוון שלא ביקש לקלוט את ההחלטות של בית המשפט הרוסי בישראל בהתאם לחוק אכיפת פסקי חוץ. בנוסף טען מבלון כי מעולם לא הסתיר את זהותו והעובדה שנסע ארצה הייתה ידועה לבנק עוד מזמן.
לא הסתתר
כונס הנכסים הרשמי המליץ אף הוא לדחות את הבקשה מאחר שאינה עומדת בתנאי הפקודה, והשופטת וינברג-נוטוביץ הסכימה עם עמדתו.
השופטת ציינה כי אחד התנאים לקבלת בקשה של נושה לצו כינוס נגד חייב היא קיומו של "מעשה פשיטת רגל" – כלומר, ביצוע מעשים שמעידים כי החייב מנסה לחמוק מכיסוי חובותיו, כמו בריחה לארץ אחרת או הסתתרות במקום מבודד.
אלא שהפקודה חלה רק על נושים שברחו מהארץ לחו"ל ולא על מצב הפוך של בריחה מחו"ל ארצה. גם אם עשה זאת כדי להתחמק מנושים – מעשה שלא הוכח בהקשר למבלון.
כך, בעוד שהבנק טען כי הצליח לאתר את מבלון רק בעזרת חוקרים פרטיים הוכח כי מבלון לא הסתתר כלל, למשל, בכך שאשתו נרשמה בארץ בשמה המקורי.
למעשה, השופטת ציינה כי הבנק אפילו לא הצליח להוכיח קיומו של חוב כיוון שלא נקט בהליך לאכיפת פסקי הדין של ביהמ"ש הרוסי בישראל, מה גם שהוא טען שהם לא אכיפים בארץ.
"נראה כי קיים קושי להסתמך על החלטות ופסקי דין זרים, שטרם נקלטו, על מנת להוכיח קיומו של חוב. לכל היותר ניתן להתייחס אליהם כחוב נטען בלבד, שלטענת החייב, שנוי במחלוקת...", כתבה.
השופטת הוסיפה עוד כי הבנק לא הצליח גם להוכיח כי למבלון יש נכסים בישראל שיוכלו לשמש לתועלת הנושים, אף שהוא נושה מקצועי שאמור לדעת לאתר נכסים בקלות.
לפיכך הבקשה נדחתה.
- ב"כ הבנק: רונך בוך ממשרד עוד פשיטת רגל קסוטו ושות'
- ב"כ המשיב (מבלון): עו"ד חגי פלטין
- ב"כ הכנ"ר: עו"ד אילון מנשה
* עו"ד רונן מטלון עוסק בתחום פשיטות הרגל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין