אם לשלושה פעלה להוצאת צו עיקול על חשבון הבנק של בעלה לשעבר לאחר שהפסיק לשלם מזונות. למרות הצו, הבנק אפשר לו למשוך עשרות אלפי שקלים. רשמת ההוצאה לפועל קבעה שהבנק אחראי למחדל.
לפני כ-3 שנים הוטל צו עיקול על חשבון בנק של אב לשלושה, בגין חוב מזונות. בתקופה שלאחר מכן הפקיד האב כספים בחשבון אך הבנק אפשר לו למשוך אותם, במקום להעבירם להוצאה לפועל. הרשמת מירלה אהרון ביננפלד קבעה שהבנק התעלם מהצו וחייבה אותו לשלם לזוכה (אם הילדים) 231,941 שקל בתוספת הוצאות.
תיק ההוצאה לפועל נפתח לצורך לאכיפת החלטה למזונות זמניים. האב חדל לשלם את דמי המזונות עבור שלושת ילדי בני הזוג ובדצמבר 2016, לבקשת האם, ניתן צו עיקול בסך 270,000 שקל להבטחת המזונות העתידיים. הצו נשלח לבנק בו מתנהל חשבון האב.
תגובת הבנק לצו הייתה כי אין כספים בחשבון. רק כשמונה חודשים לאחר מכן הגיש הבנק דפי חשבון שלפיהם יומיים לאחר הטלת העיקול הפקיד האב לחשבון סכום של כ-273,000 שקל. חמישה ימים לאחר מכן משך האב את רוב הסכום ובהמשך סגר את החשבון.
האם טענה כי הבנק לא פעל על פי הצו ושיחרר לחייב את הכספים המעוקלים מלבד 3,036 שקל שהעביר להוצאה לפועל. נוכח התנהלות זו יש לחייבו בגובה צו העיקול, 270,000 שקל
הבנק טען כי לא קיבל לידיו צו עיקול על סך 270,000 שקל אלא על סך 3,036 שקל בלבד. הוא הסביר כי צווי עיקול מגיעים בתקשורת ממוחשבת באופן אוטומטי ישירות ממחשבי ההוצאה לפועל למחשב הבנק. סכום העיקול ש״נשאב״ אוטומטית למחשב הבנק הוא הסכום שרשום ליד השדה ״סכום החוב״. משנרשם בצו העיקול סכום חוב סך של 3,036 שקל, זה הסכום הרלוונטי שהיה עליו לעקל.
הבנק הוסיף כי אמנם בצו נרשם כי יש עיקול על סך 270,000 שקל אך לא במקום הנכון. מאחר שההוצאה לפועל לא שלחה את הצו על פי מבנה הקובץ המוסכם, כל תלונה מצד הזוכה צריכה להיות מופנית כלפי הרשות.
לא סתם מלל
הרשמת מירלה אהרון ביננפלד מלשכת ההוצאה לפועל מחוז מרכז קבעה שהבנק לא הוכיח שאכן קיים נוהל מחייב את הצדדים או נוהל כלשהו.
היא הבהירה כי בצו נרשם במפורש שיש לעקל סך של 270,000 שקל. זאת ועוד, הבנק לא פעל לפי הצו וגם כשהעביר 3,036 שקל להוצאה לפועל, זה נעשה רק אחרי שנה וחצי ממועד הצו ולאחר שחשבון הבנק של החייב כבר היה סגור.
״נראה כי הבנק פשוט התעלם או לא שם לב להוראות הצו״, כתבה הרשמת והדגישה כי ״על תאגיד בנקאי לבדוק את הצווים שמגיעים אליו באופן קפדני ופרטני ולא לשים את כובד המשקל אך ורק ״בשדה של סכום החוב״, אין מדובר בסתם ״מלל״ אלא בצו שיפוטי״.
היא הוסיפה כי הבנק לא הוכיח שהיה הצדק סביר לפעולותיו, להיפך, הוא אפשר לחייב למשוך עשרות אלפי שקלים עד לסגירת החשבון. נוכח זאת אין ספק שיש לחייב את הבנק בסכום החוב, קבעה.
עם זאת, מאחר שחשבון החייב היה ביתרת חובה כשהפקיד אליו כספים, הרשמת החליטה שיש לקזז את הסכום ולחייב את הבנק בסך של 231,941 שקל בלבד.
הבנק חויב בהוצאות בסך 4,000 שקל.
להחלטה המלאה בתיק
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו״ד ארז הימן
עוסק/ת ב-
בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.