הילד התמוטט במהלך הפסקה כתוצאה מהתקף אסטמה קשה. בית המשפט קבע שצוות בית הספר וחברת ״מציל חיים״ התרשלו
השופטת נסרין עדוי-ח'דר קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו הורים לילד שמת ב-2017 בבית הספר. הילד לקה בהתקף אסטמה קשה וצוות בית הספר הזמין אמבולנס פרטי של חברת ״מציל חיים״ בניגוד להנחיות משרד החינוך שקובעות שיש להתקשר למד״א. הטיפול שניתן על ידי החברה חרג מסטנדרט רפואי סביר. השופטת חילקה את הפיצוי שווה בשווה בין הנתבעות.
המנוח יליד 2008, היה כבן שמונה שנים בלבד במותו. בינואר 2017, כששהה בבית הספר היסודי בכפר מגוריו, הוא לקה לפתע בהתקף אסתמה, דבר שהוביל לחנק ובהמשך לדום לב. לבסוף, למרבה הצער, הוא נפטר בבית החולים פחות משעתיים לאחר תחילת האירוע.
הוריו הגישו תביעת נזיקין נגד משרד החינוך כמעסיק של המנהל והצוות החינוכי בבית הספר וכן נגד חברת מציל חיים ששלחה את האמבולנס.
ההורים טענו כי צוות בית הספר פעל בניגוד לחוזר מנכ״ל משרד החינוך שלפיו באירוע של סכנת חיים הנובעת מבעיה בריאותית חריפה, יש לפנות ישירות למד"א. עוד נטען, כי לו הייתה פנייה למד"א מיד לאחר התמוטטות המנוח, הייתה מתבצעת בו החייאה מתקדמת ומותו היה נמנע, או לכל הפחות, היה לו סיכוי רב יותר להישאר בחיים.
באשר לחברת מציל חיים טענו ההורים כי זו התרשלה בכך שהעניקה למנוח טיפול רפואי שאינו מספק או מתאים למצבו, דבר שהוביל למותו. כך, בין היתר, מנכ״ל החברה שקיבל את השיחה הראשונית ממזכירת בית הספר לא שאל אותה לגבי מחלות רקע. בנוסף, החברה שלחה אמבולנס רגיל ולא ניידת טיפול נמרץ כמתבקש במצב הקריטי בו היה הילד.
משרד החינוך טען כי מרגע שצוות ביה"ס דיווחו למוקד של מציל חיים על מצבו של המנוח, האחריות לניהול האירוע עברה כולה למציל חיים.
זאת ועוד, לשיטת משרד החינוך, בכל מקרה לא היה ניתן להציל את המנוח שנפטר מרגע ההתמוטטות או לכל המאוחר בתוך חמש דקות מתחילת האירוע. מצבו של המנוח היה כל כך קשה שגם החייאה מתקדמת לא הייתה עוזרת לו.
מציל חיים טענה כי מזכירת בית הספר התקשרה קודם כל לחברה אחרת (״הצלה״) ורק לאחר מכן אליה, כך שכונן מטעמה הגיע לזירה רק לאחר 15 דקות מתחילת האירוע, כשהמנוח כבר לא היה בן החיים.
היא הוסיפה כי התובעים לא הוכיחו נהלים שלפיהם היה עליה לשלוח ניידת טיפול נמרץ במקום אמבולנס רגיל.
שורה של אי סדרים
השופטת נסרין עדוי-ח'דר מבית משפט השלום בחיפה כתבה שמחומר הראיות השתקפה בבירור תמונה שאינה משביעת רצון כלל על התנהלות הנתבעות. הוכחה שורה של אי סדרים חמורים בהתמודדות עם מקרי חירום בביה"ס והצוות לא היה מוכשר להושיט למנוח את העזרה הראשונה שהיה זקוק לה.
היא קבעה שגם חברת מציל חיים הפרה ברגל גסה חובות רבות המוטלות עליה מכוח היותה חברה האמורה לספק עזרה ראשונה ולהציל חיים. חוסר מקצועיותו של הכונן שהגיע ראשון לטפל באירוע בלט במיוחד. הוא יכול היה להזריק אדרנלין למנוח באופן מיידי ולמנוע פטירתו המצערת, אך לא עשה כן. גם המנכ"ל לא נקט בכל אמצעי הזהירות הסבירים למניעת הנזק הצפוי, שהתממש בסופו של יום.
השופטת חילקה את האחריות בין הנתבעות באופן שווה והעמידה את סכום הפיצוי על סך של 1,716,000 שקל בצירוף שכ״ט עו״ד בסך 23.4% והוצאות.
- ב״כ התובעים: עו"ד יאיר לביא
- ב״כ משרד החינוך: עו"ד ע. מיכלין ואח'
- ב״כ מציל חיים: עו"ד מוראד מפרע ואח'
עו"ד אריק שלו
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין