זוג הורים לתאומות שנולדו לפונדקאית באוקראינה ביקש להביאן ארצה לצורך בדיקת אבהות. המדינה סירבה לאפשר להן להיכנס לארץ וביקשה להמתין באוקראינה עד לתוצאות. השופטת קבעה כי "הגיעה העת להביאן לשמש החמה של תל-אביב".
השופטת איריס אילוטוביץ'-סגל מבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב קיבלה את בקשתם של בני זוג שעברו הליך של פונדקאות באוקראינה, והכריזה עליהם כאפוטרופסים זמניים למשך 60 יום) על תאומות שנולדו שם לאם פונדקאית, והורתה למדינה לאפשר להם להיכנס עם התאומות לישראל, לצורך ניהול משפט ולשם ביצוע בדיקה גנטית בישראל.
על סמך הראיות שהציגו בני הזוג, השופטת קבעה כי ישנה "זיקה ראשונית" המאפשרת את ביצוע בדיקת הרקמות בין האב לבין התאומות בארץ, והבהירה כי הדבר יחסוך למבקשים "עשרות אלפי שקלים, עוגמת נפש, אובדן ימי עבודה, העדר קרבה למשפחתם ולילדיהם אשר נותרו בארץ ועוד".
המבקשים נישאו לפני כ-17 שנה. לאחר שלא הצליחו להביא ילדים לעולם, בשנים האחרונות הם אימצו שלושה ילדים מבית יתומים מרוסיה, שניים מהם אחים ביולוגיים.
בד בבד הם פנו להליך פונדקאות באוקראינה, ולפני כשמונה חודשים הושתלו ברחמה של פונדקאית, עוברים שנוצרו מזרעו של האב ומביצית של תורמת. בחודש נובמבר האחרון, כששה שבועות לפני מועד הלידה המשוער, נולדו תאומות.
אלא שהמדינה התעקשה על "נוהל חו"ל", שלפיו יילקחו מנות דם מהמבקש ומהתאומות ויישלחו לבית החולים "תל-השומר", ועד לקבלת התוצאות, אין להרשות לתאומות להיכנס לארץ.
המבקשים טענו בין היתר כי הליך כזה עשוי לקחת יותר מחודש, שבו יצטרכו להישאר באוקראינה ולעזוב את שלושת ילדיהם ולגרום להם נזק רגשי כבד.
"לצאת מהקופסא"
השופטת אילוטוביץ'-סגל הבהירה כי בשום שלב המדינה לא כפרה באמיתות המסמכים שצירפו המבקשים, או בתקינותו של הליך הפונדקאות באוקראינה.
לטעמה, חששה של המדינה בדבר כניסתו של אדם ללא זיקה גנטית להורה הביולוגי ייכנס לארץ אינו חשש מוצדק, שהרי המבקשים לא "אצו רצו" לפונדקאות, שעולה מאות אלפי שקלים, אלא מגיעים אליה מתוך אילוץ לאחר שנים של ניסיונות כושלים.
"משכך, כל טענה שלפיה הליך פונדקאות הוא בחזקת הליך 'חשוד' שבמסגרתו מנסים לגרום ל'פלישת תינוקות' לתחומי מדינה ישראל, נראית לא מידתית למול כל אותם קשיים עלויות כספיות ועוגמת נפש אותם נאלצו המבקשים לשאת", כתבה.
על כך הוסיפה השופטת כי עמדתה של המדינה מעוררת "אי נוחות רבתי", וציינה כי מדובר בנוהל דווקני, שאינו מכיל אינדיקציות שיאפשרו להבחין בין מקרה למקרה. "זה הוא בדיוק מסוג המקרים בו על המדינה והמחוקק, כמו גם על בית המשפט, 'לצאת מהקופסא' בתוכה הוא מצוי ולהתרכז במציאות פתרון ראוי והולם בנסיבות העניין", הוסיפה.
כמו כן, השופטת ציינה כי במצב שבו אין רשימת מדינות מסודרת שבהן ניתן לבצע פונדקאות, הרי שיש להשוות בין הליך שמתבצע בארה"ב – שם הנולד מקבל אזרחות אוטומטית וגם דרכון ויכול להיכנס לישראל – לבין הליכים שמתבצעים באוקראינה.
בהמשך החלטתה השופטת הזכירה כי ביהמ"ש העליון קבע בעבר כי בתנאים מסוימים ניתן לתת צו הורות או אפוטרופסות גם ללא בדיקה גנטית.
בנוסף, השופטת ציינה כי התוצאה אף מתיישבת עם העובדה שהמבקשים נחשבים להורי התאומות בתעודת הלידה שניתנה להם באוקראינה, ולכן טבעי שיוכרו כאפוטרופסים שלהן לכל דבר ועניין.
"מיותר לציין שמעת הלידה ועד למועד כתיבת שורות אלה שוהות הקטינות ביחד עם המבקשים והם שדואגים לכל מחסורן. אין ספק כי הגיעה העת להביאן לשמש החמה של תל אביב", סיכמה השופטת.
לקריאת ההחלטה תמ"ש 18220-08-18
· ב"כ המבקשים: עו"ד יהודית מייזלס, עו"ד מיכל לוי
· ב"כ המשיבה: עו"ד אורלי לוי מנצור
עו"ד חיה רודניצקי-דרורי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין