בסגרי הקורונה, כשאחיו רחוקים: "קיבל" צוואה לטובתו

אם ל-4 ערכה צוואה המעניקה לבנה מעירה זכות שימוש בלעדית בדירתה, למשך עשור אחרי מותה. אחיו התנגדו וניצחו: "לא הייתה כשירה"

ניצל את הסגרים והמרחק הגיאוגרפי? בית המשפט למשפחה בתל אביב הורה לאחרונה על ביטול צוואה שערכה תושבת העיר לטובת בנה במהלך משבר הקורונה, במסגרתה העניקה לו זכות שימוש בלעדית בדירתה למשך עשור אחרי מותה. השופטת סגלית אופק קיבלה את התנגדות אחי הזוכה, תושבי הגולן, למסמך, תוך שהורתה על קיום צוואה קודמת ושוויונית.

התובע ושלושת הנתבעים הם אחים. ב-1995 ערכו הוריהם המנוחים צוואה הדדית שלפיה דירתם, ברחוב סירקין שבתל אביב ("הדירה"), תוענק אחרי מות אחד מהם לשני, ולאחר פטירתו - לארבעת ילדיהם שווה בשווה. האב נפטר ראשון, באפריל 2002, ובמשך 18 שנים מאז נמנעה אלמנתו מלבצע שינויים בחלוקת הירושה.

זאת עד לאפריל 2020, תחילת משבר הקורונה בישראל. בחודש זה ערכה האם צוואה חדשה הקובעת אחוזי חלוקה שונים, ומעניקה לבנה-התובע, שגר סמוך אליה בתל אביב, זכות שימוש בלעדית בדירה למשך עשור אחרי מותה. כשנה לאחר מכן, במרץ 2021, הלכה האם לעולמה. בשלב זה התגלע מאבק יצרי בין ארבעת האחים על גורל הירושה.

בעוד האחים שגרים בגולן עתרו לבטל את צוואתה המאוחרת של אימם בשלל טענות - כמו אי-כשירות והשפעה בלתי הוגנת - התעקש האח מתל אביב שאימו הייתה כשירה במועד חתימת המסמך, וכי הוא משקף את רצונה. לדבריו המנוחה הייתה "אסרטיבית, פקחית ודעתנית, אשר ידעה לעמוד על דעתה", ומכאן שיש לקיים את צוואתה שקדמה בכשנה למותה.

מערכת יחסים של תלות

אבל השופטת אופק התרשמה שהצוואה המאוחרת נגועה בהיעדר כשירות והשפעה בלתי הוגנת, ומכאן שנעדרת תוקף משפטי. בסוגייה הראשונה היא נסמכה, בעיקר, על חוות דעת מומחה שלפיה החל מינואר 2020 - כלומר כ-3 חודשים טרם החתימה - החלה אצל המנוחה ירידה קוגניטיבית משמעותית.

המומחה ציין שהאם אושפזה באותו חודש במחלקה שיקומית לאחר שבר ברגל, כשלדבריו "אירוע כמו שבר ואשפוז יכולים להוות קו שבר לירידה קוגניטיבית, שאחריהם חלק ניכר מאותם חולים לא מתאושש קוגניטיבית". הערכתו הייתה, כאמור, שהמנוחה לא הייתה באותם זמנים בעלת כשירות משפטית לערוך צוואה.

בסוגיית ההשפעה הבלתי הוגנת - שנדונה, למעשה, בבחינת למעלה מן הצורך - הבהירה השופטת כי שילוב תקופת סגרי הקורונה עם המרחק הגאוגרפי הרב בין הנתבעים לאם ולתובע, מעלה חשש מפני תקינות תהליך ההורשה.

"המנוחה, שסבלה מירידה קוגניטיבית בינונית ומגבלות פיסיות משמעותיות, מצטיירת כחסרת עצמאות ותלותית, כאשר התלות מועצמת בהתחשב במרחק הפיסי ובמגבלות הקורונה. העדויות שהובאו מחזקת את המסקנה שהייתה מערכת יחסים של תלות של המנוחה בתובע שהתגורר באותו יישוב של המנוחה, ביקר אותה, סייע בידה בעניינים יומיומיים, ושלט הלכה למעשה בכספיה", נכתב בפסק הדין.

בסופו של יום השופטת קיבלה את התנגדות האחים תושבי הגולן, והורתה על ביטול הצוואה המאוחרת כבקשתם, תוך קיום הצוואה ההדדית של הוריהם המנוחים משנת 1995 - שלפיה דירתם תחולק בין ילדיהם שווה בשווה. התובע חויב ב-60 אלף שקל הוצאות.

• ב"כ התובע: עו"ד יובל גוטר
• ב"כ הנתבעים: עו"ד נתנאל עובד

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.