יריית פתיחה לגירושין? נדחתה אם שטענה כי האב פוגע מינית בבתם - פסקדין

"מציירת איברים זכריים, מפסקת רגליים מול אביה": בבקשה לצו הגנה הועלו טענות קשות לעיכול ביחס לבת ה-4. השופטת מצאה כי האם ניסתה לבדות ראיות וקבעה שלא הוכחה מסוכנות

"האם לא בחלה באמצעים כדי לנסות להוכיח את טענותיה, כאשר מצאתי כי היא ניסתה לבדות ראיות שיתמכו בגרסתה": כך כתבה השופטת הילה אוחיון גליקסמן מבית המשפט למשפחה באשדוד, בדחותה לאחרונה תביעת אישה לצו הגנה כלפי וכלפי בתה בת ה-4, תוך שימוש בתיאורים מזעזעים. לטענת האב, מדובר למעשה ב"יריית הפתיחה" להליכי הגירושין, מבלי שיש בבקשה ממש.

הבקשה הוגשה בספטמבר 2025, ובמסגרתה העלתה המבקשת שורת טענות חמורות ביותר כלפי בן זוגה לשעבר, המשיב, זאת במטרה לקבל צו להגנתה ולהגנת בתם בת ה-4. לגרסת האם, גילתה משיחה שניהלה בתה עם אחותה, הדודה, שהאב חשוד בביצוע עבירות מין בקטינה, וזאת מאז הייתה בת שנתיים.

לתמיכה בגרסתה הגישה האם לבית המשפט ציור של הילדה כביכול, בו מופיעים לכאורה איברי מין זכריים, באופן המלמד, כך על-פי הנטען, על הפגיעה המינית שחוותה. בנוסף הוצג סרטון וידאו שבו נראית הקטינה מרימה את שמלתה, מצביעה על טבורה ואומרת למשיב: "אבא התגעגעת לזה?". עוד נטען שהילדה, כזכור בת 4 בלבד, מאוננת.

ואולם הסיטואציה המזעזעת ביותר אליה הפנתה האם, שלדבריה מתרחשת באופן מתמשך מזה כשנתיים, הינה נוהג בתה לפסק רגליה מול אביה, תוך היעזרות באצבעותיה, ולהגיד לו: "אבא תראה, זה מה שאתה אוהב". לעמדת האם, הוכח שבן זוגה לשעבר אלים ומסוכן, ועל כן יש הצדקה להגן עליה ועל בתם מפניו.

מנגד טען האב שמדובר בבקשת סרק על מנת שתשמש כ"יריית הפתיחה" בהליך הגירושין של הצדדים. לטענתו מדובר באם "שהיא פצצה מתקתקת, סכנה ברורה ומיידית לקטינה, שעה שהיא שמה אותה על מזבח גחמותיה, תוך שחושפת אותה לתכנים לא הולמים". לדבריו הסיפור עם פיסוק הרגליים מעיד על "מידת מופרעותה ושקריה", כאשר הציור שהוגש לבית המשפט – נראה מפוברק.

האב סיכם שהוא אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, ומעולם לא פגע מינית בבתו. לאור זאת, טען, על הבקשה להידחות תוך חיוב האם בהוצאות. 

לא הוכח שהיא המציירת

ואכן, השופטת אוחיון גליקסמן מצאה שמדובר בבקשה חסרת בסיס, וכי לא הוכחה מסוכנות מצד האב המצדיקה להעניק צו הגנה כנגדו. בראש ובראשונה צוין שנפלו סתירות ואי-דיוקים בגרסת האם. בנוסף, סרטון ההצבעה על הפופיק נמצא כמבוים קרוב לוודאי, זאת על רקע הבטחת מתנות לילדה אם תאמר את הדברים. גם הטענות להתנהגויות מיניות לא מותאמות, כמו אוננות, לא חוזקו לדברי השופטת בראיות חיצוניות, וממילא לא הוכחו.

אשר לפיסוק הרגליים הנטען מול האב, כתבה השופטת שמדובר בסיטואציה "לא פחות מאשר מזעזעת - מקרה שבו לכאורה ילדה בת שנתיים, במשך תקופה ממושכת, פעם אחר פעם נוגעת באיבר מינה ושואלת את אביה אם הוא 'אוהב את זה', וכל זאת בנוכחות האם. יש לצפות כי הורה, שנחשף לסיטואציה כה קשה, יפעל באופן מידי לבירור העניין".

ביחס לציור, קבעה השופטת שכלל לא הוכח שאכן מדובר באיברי מין זכריים, וגם בהנחה שכן – לא הוכח שהילדה היא זו שציירה אותו. אינדיקציות נוספות השוללות מסוכנות, לדברי השופטת, נמצאות בהחלטת הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום נגד האב ולגנוז את התיק שנפתח נגדו, ובחוות דעת מומחה בית המשפט, לפיה הסכנה הנשקפת ממנו היא הנמוכה ביותר האפשרית.

"האם לא בחלה באמצעים כדי לנסות להוכיח את טענותיה, כאשר מצאתי כי היא ניסתה לבדות ראיות שיתמכו בגרסתה", כתבה השופטת לסיום. היא דחתה את הבקשה וחייבה את האישה ב-15 אלף שקל הוצאת לטובת אבי הילדה, בתוספת מע"מ.

• ב"כ המבקשת: עו"ד אורי זמברג
• ב"כ המשיב: עו"ד דני לידרמן

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.