בימ"ש שלל את השמאות מטעם "הראל" – תשלם הרבה יותר משחשבה

המבוטח לא הסכים עם הערכת שמאי הרכב מטעמה של "הראל", נלחם ושכנע את בית המשפט שחוות הדעת שגויה. לאחרונה הוא זכה בפיצוי גבוה מזה שהחברה קבעה לו.

חברת הביטוח "הראל" חויבה לפצות מבוטח על אובדן מוחלט ("טוטאל לוס") לאחר שרכבו הוצף ממי גשמים. השופטת חנה קלוגמן מבית משפט השלום בתל אביב העדיפה את חוות דעת השמאי שהביא המבוטח על פני חוות הדעת מטעם החברה שלפיה ניתן היה להציל את הרכב, והורתה לה לשלם לו כ-114 אלף שקל.

התובע, אדם מבוגר המתגורר בנס-ציונה, רכש ב-2012 רכב חדש מסוג "קיה ספורטאז'" וביטח אותו בחברת "הראל". פוליסת הביטוח כללה כיסוי בגין נזקי מים והצפה וכיסוי ביטוחי מורחב, המקנה לו פיצוי שווה ערך לרכב חדש במקרה של "טוטאל לוס".

חמישה חודשים לאחר מכן, שרר מזג אוויר סוער במיוחד באזור מגורי המבוטח אשר גרם להצפת הרכב במים. המבוטח, שידע כי הנזק מכוסה בפוליסה, לא דאג ועדכן מיד את חברת הביטוח. זו מצידה, הסכימה שהתובע זכאי לפיצוי מסוים, אך הציעה לו פיצוי נמוך של כ-66 אלף שקל בלבד.

המבוטח, שסבר כי הוא זכאי לפיצוי גבוה בהרבה הגיש נגד החברה תביעה להגדלת הפיצויים, שם הציג חוות דעת שמאי מטעמו שהגדיר את הרכב כ"טוטאל לוס" והעריך את שווי הנזק ב-152,695 שקלים.

בתגובה, חברת הביטוח טענה כי לאחר ייבוש ראשוני של הרכב במוסך הוא נסע כשורה, היא ביקשה מהמבוטח שיחתום על טופס הסכמה לצורך המשך הטיפול בו, אך משלא חתם על המסמך, השמאי מטעמה לא יכול היה להמשיך בבדיקה ובכך נמנעה עבודה יסודית על הרכב שהייתה כוללת גם את תיקונו. לטענתה, אם המבוטח היה חותם על המסמך, אפשר שהדבר היה "מציל" הרכב או לכל הפחות מפחית באופן משמעותי את הנזק שנגרם לו.

בנסיבות אלה, המבוטח בהתנהלותו הביא להתדרדרות במצב הרכב, ולכן הערכת השמאי מטעמו –  שנעשתה 23 ימים לאחר ההצפה וכשכבר שלא ניתן היה להציל את הרכב – שגויה. חברת הביטוח הסבירה שלפי השמאי שלה הנזק שנגרם לרכב עומד על שיעור נמוך מ-50%, ולכן הוא לא מוגדר "טוטאל לוס".

במענה לטענות בדבר החתימה על הטופס, המבוטח ציין כי בניגוד למה שמצטייר מדברי חברת הביטוח, לא מדובר בטופס תמים אלא בהסכמה שכוללת גם ויתור על הגשת תביעה נגדה. מאחר שהתבקש לחתום עליו עוד לפני שנמסרה לו הערכת השמאי, הוא סרב, ובצדק.

לא משכנע

ואכן, השופטת קלוגמן דחתה את טענות חברת הביטוח לאחר שלא שוכנעה כי התנהלות המבוטח הובילה להתדרדרות במצב הרכב.

השופטת דווקא הבינה את החשש של המבוטח מפני חתימה על טופס הוויתור וההסכמה לבדיקת הרכב מאחר שהוא כלל תנאים שמגבילים אותו מפני התנגדות לממצאיה. לשיטתה, ניתן היה לפתור את הסוגייה על ידי החתמתו על מסמך ספציפי אך ורק למטרת הבדיקה.

בנוסף, השופטת הסתמכה על עדותו של השמאי מטעם חברת הביטוח שסיפר כי ציפה שיצוצו נזקים נוספים לאחר הייבוש הראשוני. בהתחשב בכך, גם אם הרכב נסע קצת לאחר הייבוש, הדבר לא בהכרח מעיד על כך שהיה ממשיך לנסוע לאחר מכן.

לפיכך, השופטת קלוגמן קיבלה את חוות דעתו של השמאי מטעם המבוטח וקבעה כי חברת הביטוח הייתה צריכה לפצות אותו בגין "טוטאל לוס".

בסופו של יום, נקבע כי התובע יפוצה בסך 95,602 שקלים והנתבעת תישא בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 18,500 שקלים כולל מע"מ.

• ב"כ התובע: עו"ד נועם דבוש
• ב"כ הנתבעת: עו"ד משה גולני

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין