מאבטח שנפגע בפיגוע בדרכו מהעבודה יוכר כנפגע עבודה

המאבטח, שומר שבת, לא יכול היה להגיע לביתו בסיום העבודה ולכן הלך ללון אצל חבר שגר קרוב. בדרך הותקף על ידי מחבל שפצע אותו. ביטוח לאומי סירב להכיר באירוע אך השופטת קבעה שזו תאונת עבודה

בית הדין לעבודה בירושלים הכיר לאחרונה במאבטח שנפצע בפיגוע בדרכו מהעבודה ללון בבית של חבר, כנפגע עבודה. ביטוח לאומי סירב להכיר באירוע משום שהתובע לא היה בדרך לביתו הפרטי, אך השופטת שרה שדיאור דחתה את טענותיו וקבעה כי בשל העובדה שהתובע שומר שבת וגר רחוק מעבודה, לא הייתה לו ברירה אלא לשוב לבית החבר. לכן, יש לראות בכך כאילו היה בדרך ל"מעונו" שלו. בנוסף נקבע כי העובדה שהתובע ישן שעתיים במקום העבודה לפני שיצא ממנה לא שוללת את זכאותו להכרה ולא מדובר ב"סטייה מהדרך".

התובע (44) עבד במועד האירוע כמאבטח ב"בית ברכה" בגוש עציון - בניין מבודד שאין יישוב מסביבו. ביוני 2017, בשעת לילה שבין יום שישי לשבת כאשר סיים את משמרתו והיה בדרכו ללון בבית חברו נדקר בגבו על ידי מחבל ונפצע.

לאחר שביטוח לאומי סירב להכיר באירוע כתאונת עבודה הוא נאלץ להגיש את התביעה בבית הדין לעבודה בירושלים. התובע הסביר שהוא שומר שבת, ולכן כשהמשמרות בעבודה היו מסתיימות במהלך השבת הוא לא יכול היה לחזור לביתו שבירושלים. במקרים אלה, נהג להגיע לבית חברו שבישוב אלון שבות שנמצא במרחק של 45 דקות הליכה מהעבודה.

לשיטת התובע מדובר בתאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי, שכן הפיגוע אירע בדרך ממקום העבודה אל "מעונו", מקום ששימש לו בית ובו היה אמור לישון כדבר שבשגרה. התובע ציין כי באותו היום, לפני שעזב את מקום העבודה נשאר לישון שם במשך שעתיים כיוון שהיה אחרי משמרת של 12 שעות ולפניו הייתה הליכה ארוכה בדרך לא סלולה לבית החבר.

ביטוח לאומי טען מנגד כי מנוחת התובע במקום העבודה במשך שעתיים שלא לצרכי העבודה מהווה הפסקה או סטייה מדרכו מהעבודה הביתה. עוד נטען כי בעת האירוע הוא לא בדרכו ל"מעונו" לפי החוק, וכי החלופה של "המקום בו הוא לן" רלוונטית רק כשמדובר על הדרך אל העבודה ולא על הדרך חזרה ממנה. משכך, נטען, לא מדובר בתאונת עבודה.

בית הלכה למעשה

השופטת שדיאור קיבלה את התביעה. היא התרשמה כי ביתו של החבר שימש כמעון קבוע של הנתבע בשבתות וחגים כשלא יכול היה לחזור לביתו שלו. היו לו שם חפצים אישיים, נגישות בלתי מוגבלת למפתח בכל עת ולכל צורך.

בנסיבות אלו נקבע כי יש לראות בבית החבר כ"מעונו" של התובע ולכן האירוע התרחש בדרכו של התובע ממקום עבודתו של התובע למעונו כנדרש בחוק לצורך הכרה בתאונת עבודה.

באשר למנוחת התובע במקום העבודה לאחר שעות העבודה ובטרם יצא לבית חברו, קיבלה השופטת את גרסת התובע כי סיים משמרת אינטנסיבית של 12 שעות ועמדה בפניו הליכה ארוכה בדרך מבודדת הכרוכה בדריכות ומאמץ. בנסיבות אלה המנוחה במקום העבודה הייתה אילוץ אובייקטיבי ואין לראות בה כסטייה מהדרך או הפסקה שקוטעת את הדרך הביתה.

לפיכך נקבע כי האירוע מהווה תאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי חויב בהוצאות בסך 5,500 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד עינב אבישר
• ב"כ הנתבע: עו"ד ענבל לש

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין