טכנאי מזגנים עצמאי טען שנפל מסולם במהלך עבודה אצל לקוח ב-2015. המוסד סירב להכיר בתאונת עבודה, על סמך דוח חוקרת שביקרה אצל הלקוח. אלא שעדות החוקרת היתה בעייתית, בעוד שהטכנאי הותיר רושם אמין ומשכנע.
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב החליט להכיר בפציעה של טכנאי מזגנים כתאונת עבודה. בכך הפכה השופטת יפית זלמנוביץ-גיסין את החלטת המוסד לביטוח לאומי שסירב להכיר בכך, בהתבסס על ממצאיה של חוקרת שקבעה לא אירעה תאונה.
המקרה שהוביל למחלוקת התרחש באוגוסט 2015, כאשר התובע, שעובד כחשמאלי וטכנאי מיזוג אוויר עצמאי – הגיע לדבריו לבית של לקוח במודיעין, לשם תיקון תקלה במזגן. לצורך התיקון הוא עלה על סולם, ובעודו מתקן הסולם נסגר באופן פתאומי, והתובע נפל ונחבל בכתפו.
התובע טען כי מאז הוא סובל מכאבים ומגבלה בתנועות, ובבדיקת MRI אובחן קרע מלא של אחד הגידים.
לעומת זאת, המוסד לביטוח לאומי טען שאין קשר בין הליקוי של התובע בכתפו הימנית לתאונה הנטענת.
לחילופין, המוסד טען כי השפעת האירוע (שהוכחש כאמור), פחותה בהרבה, וכי התובע סבל בעבר מכאבים באותה כתף.
לעניין זה התובע טען כי דחיית התביעה בשל כאבי עבר באותו מקום אינה מוצדקת, ואת עניין זה יש להשאיר לוועדה רפואית בנוגע לאחוזי הנכות.
שלושה אנשים היו מעורבים בהליך – התובע, הלקוח שאצלו בוצעה העבודה, וחוקרת ביטוח לאומי שביקרה אצלו ורשמה דו"ח של דבריו. הלקוח, קשיש בשנות ה-80 לחייו, לא זכר את המקרה ובית הדין ביטל את זימונו.
החוקרת הגישה דו"ח בו נכתב כי הלקוח או רעייתו מסרו ש"האיש לא אמר שנפגע ולא שנפל". החוקרת אף ציינה כי התקרה בבית מונמכת, אך שאין צורך בסולם או לכל היותר בשלב אחד.
מיהו "הבחור"?
אלא שהשופטת זלמנוביץ-גיסין החליטה שלא לתת משקל כלשהו לדו"ח, גם משום שהלקוח לא יכול לאשר את דבריו, לא נחקר עליהם והתובע לא יכול להפריך אותם, וגם לנוכח פגמים נוספים למשל העובדה שדבריו נגבו באנגלית, אך נרשמו בדו"ח בעברית.
בתוך כך השופטת הצביעה על סתירה שעולה בדו"ח: מצד אחד הלקוח ציין בפני החוקרת שאינו זוכר שהשאיל ל"בחור" סולם, ובאותה נשימה טען כי הבחור עלה בסולם רק מדרגה אחת. יתרה מכך, הלקוח כלל לא זכר מי הוא אותו "בחור" שתיקן את המזגן, וייתכן שבכלל התייחס למקרה אחר.
בבית הדין אף עלה כי החוקרת כלל לא ידעה באיזה תיקון היה מדובר, כאשר חשבה שמדובר בשטיפת פילטר, בעוד שהתובע הציג חשבונית לתיקון חוט שנשרף.
התובע אף הותיר בקרב השופטת זלמנוביץ-גיסין רושם אמין לאורך כל הדרך, כשסיפר באופן מפורט על מיקום התיקון, שהצריך טיפוס, על התנוחה שבה ביצע את העבודה ולעל רגע הנפילה.
כמו כן, השופטת הבהירה כי התובע סיפק הסברים אותנטיים ומשכנעים על כך שפנה לרופא רק כעבור שבועיים, משום שהיו עבודות שכבר הזמין ולא יכול היה להרשות לעצמו להפסיד כעצמאי, וכן משום שחשב שמדובר במכה יבשה.
גם בנוגע לכאבים שהיו לו לפני התאונה, התובע הצליח להוכיח באמצעות מסמכים רפואיים, כי סבל בעבר מדלקת באותו מקום, אך לא מקרע בגיד.
בסיכומה של ההחלטה, בית הדין קבע כי התובע הוכיח שהתאונה אירעה לו בזמן העבודה ובמהלכה, והחליט למנות מומחה רפואי לבדיקת התובע. בשלב זה המוסד חויב לשלם לתובע הוצאות בסך 4,000 שקל.
- ב"כ התובע: לא צוין
- ב"כ הנתבע: עו"ד אירינה פישר
עו"ד צביקה עוזרי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין