- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ביה"ד הרבני: "יש ליצור אחידות בפסיקת כתובה מוגזמת"
בדחותם ערעורים שהוגשו על חיוב בעל ב-180 אלף שקל מתוך חצי מיליון, ניצלו דייני בית הדין הגדול את המקרה על מנת לקרוא לשינוי המצב אחת ולתמיד
"עולה הצורך לקבוע אחידות בפסיקה ובהנהגה בסוגיית הכתובה המוגזמת. אי-הבהירות ביחס לפסיקה הצפויה בעניין תשלום הכתובה מביא לסכסוכים רבים ולהידיינויות ארוכות" - כך נכתב בפסק דין של בית הדין הרבני הגדול שפורסם לאחרונה. הדיינים והרבנים ציון לוז-אילוז, אחיעזר עמרני ומאיר פרימן קראו לשינוי המצב, אגב דחיית ערעורים על חיוב גרוש בכשליש מ"כתובה מוגזמת" עליה חתם.
הצדדים, נשואים לשעבר והורים לארבע בנות, התגרשו ביולי 2022. הגם שבמעמד החופה חתם הבעל על כתובה בסך חצי מיליון שקל, קבע בית הדין הרבני בתל אביב שעם הגירושים הוא ישלם רק כשליש מהסכום, 180 אלף שקל, נוכח היותה "כתובה מוגזמת". מכאן הערעורים שהוגשו לבית הדין הגדול.
לטענת האישה, יש לפסוק לטובתה את כל חצי מיליון השקלים בתוספת "פיצויי גירושים". לדבריה התנהגותו האלימה של בעלה לשעבר - בגינה הורשע שמונה פעמים - לצד בגידותיו בה בין היתר עם מלצריות שעבדו באולם האירועים שלו, הן שהביאו לפירוק הנישואים, ומכאן חיובו העקרוני בכתובה, כאשר נסיעותיו הרבות לחו"ל מלמדות על מצבו הכלכלי הטוב, שמאפשר לו לשאת בסכומה המלא.
הבעל, מצדו, טען שיש לפטור אותו לגמרי מכתובה. לדבריו גרושתו היא שבגדה בו - בין השאר עם הפיזיותרפיסט שלה - ואף הכתה אותו, כאשר חוסר נאמנותה אליו לצד התרסקותו הכלכלית הן הסיבות האמיתיות לגירושים, ומכאן שאין הצדקה לחייבו בתשלום כתובה, אפילו חלקית.
הבגידות לא הוכחו
בית הדין האזורי דחה את טענות הבגידות ההדדיות, בנימוק שהן לא הוכחו, והגיע למסקנה שפירוק הנישואים נבע מאלימות הבעל. כאמור, החלטתו הייתה שהאישה זכאית בנסיבות הללו לכתובה - הגם שהיא זו שתבעה גירושים - ואולם ברמת התוצאה נפסקו לטובתה 180 אלף שקל בלבד, נוכח היותה כתובה מוגזמת.
דייני הערעור סמכו את ידם על פסק הדין האזורי במלואו: הם נמנעו מלהתערב הן בקביעה שהבעל הוא האשם בגירושים והן בגובה הכתובה שנפסקה בפועל, תוך דחיית שני הערעורים. אגב כך הם ניצלו את המקרה שבפניהם על מנת לקרוא לשינוי כללי בדמות יצירת אחידות בפסיקת "כתובה מוגזמת".
"המצב בו אין אחידות בפסיקה מצריך תיקון. עולה הצורך לקבוע אחידות בפסיקה ובהנהגה בסוגיית הכתובה המוגזמת. אי-הבהירות ביחס לפסיקה הצפויה בעניין תשלום הכתובה מביא לסכסוכים רבים ולהידיינויות ארוכות. הדבר היה יכול להימנע, ככל והפסיקה הייתה אחידה וצפויה. בית הדין מנצל את ההזדמנות הנקרית בפנינו כדי לעורר לתיקון המצב על ידי התקנת תקנה להנהגה אחידה בבתי הדין בנדון סך הכתובה", נכתב בפסק הדין.
בשל האמור, ציינו הדיינים, העתק מפסק דינם יועבר לנשיא בית הדין הגדול, הרב דוד יוסף, "לקבלת עצתו לתיקון הנדרש למצב". ברמת התוצאה הם קבעו כי משלא קיימת, לעת הזו, אחידות בפסיקת "כתובה מוגזמת" הרי שאין לומר כי בית הדין האזורי טעה בפסיקת 180 אלף שקל לטובת האישה, ומשכך הם נמנעים כאמור מלהתערב בהחלטתו.
- ב"כ הבעל: עו"ד רן כהן וטו"ר נחום מרגוליס
- ב"כ האישה: עו"ד גד שהרבני
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
