חלקה בפתח תקווה ששייכת לקשיש כבן 83 הוכרזה בשנות ה-70 כשטח ציבורי. אלא שהעירייה לא הפקיעה את החלקה עד היום. כעת, כשהוא חולה וזקן, הקשיש לא מצליח למכור אותה עקב 'חרב' ההפקעה. בשבוע שעבר ביהמ"ש ביטל את סמכות ההפקעה של העירייה שישבה בחיבוק ידיים כ-40 שנה.
הקשיש רכש את החלקה בשנות ה-60, וב-40 שנה האחרונות היא משמשת כאולם תצוגה לאריחים. לפני כמה שנים מצבו הבריאותי החמיר והוא החליט שהגיעה השעה למכור.
אלא שזכותו הבסיסית למכור את קניינו לא התאפשרה, שכן תב"ע מ-1977 אפשרה לעירייה להפקיע חלק מהשטח שהוכרז כשטח ציבורי פתוח (שצ"פ). המשמעות היא כי ניתן להפקיע את השטח בכל רגע, ואף אחד לא רוצה להסתכן ולרכוש חלקה שכזו.
בעיות הפקעה?
עורך דין תכנון ובנייה
בין השנים 2013-2015 פנה בעל החלקה התשוש לוועדה המקומית לתכנון ובניה בעיר בבקשה שתבטל את סמכות ההפקעה או שתאשר כי אינה מתכוונת לבצעה, אך הוועדה התעלמה מפניותיו. בספטמבר 2015 הוא הגיש נגדה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בלוד.
העותר טען כי בחלוף כל כך הרבה שנים ברור שהעירייה לא באמת מתכוונת להשתמש בשטח, שנמצא בעיבוריה של שכונת מגורים ותיקה, ולא ייבנו בה כבר גנים ציבוריים. עוד הוא הפנה לתנאי התוכנית שהגבילו את סמכותה לביצוע ההפקעה ל-5 שנים, שחלפו כבר מזמן.
אבל הוועדה המקומית סירבה לוותר על השטח. היא טענה כי היא מתכוונת לבצע את ההפקעה ברגע שהעותר יממש את מלוא זכויות הבנייה בחלקה, טענה שהשופט יעקב שינמן התייחס אליה בתמיהה ובחומרה בפסק הדין.
העירייה ניסתה גם לטעון היא מחויבת לשמור על שצ"פים, במיוחד בשכונות ישנות שיעברו בקרוב תוכניות כמו תמ"א 38, שיוסיפו לצפיפות ויצריכו הקמת שטחים ירוקים.
במישור דיוני יותר, העירייה עמדה על כך שעתירות לביטול הפקעה אמורות להגיע לבית משפט אחרי שבוצעה הפקעה ולא כמו במקרה זה כשההפקעה עוד לא באה לעולם. באשר למועד ההפקעה טענה כי היה משוער בלבד, ובכל מקרה, אי-עמידה בזמנים לא מעקרת את סמכותה.
לבסוף, העירייה טענה כי היא בעצם מתחשבת בעותר בכך שהיא לא מפקיעה את השטח ומאפשרת לו להחזיק בו ולהפיק ממנו פירות.
ללא סיבה לגיטימית
השופט שינמן קבע שסמכות ההפקעה של הוועדה הוגבלה בתוכנית ל-5 שנים – פרק זמן מחייב ולא "משוער" כטענתה. מאחר שלאורך שנים היא נמנעה אפילו מפעולה "ראשונית ומינימליסטית של הליכי הפקעה", הרי שסמכותה פקעה.
יותר מזה, לטעמו של השופט הוועדה המתינה עם ההפקעה כ-40 שנה ללא סיבה לגיטימית או הגיונית, למעט מניע כספי – חיסכון בתשלום פיצויי הפקעה לעותר.
השופט התייחס, בין היתר, לחוסר ההיגיון בטענת הוועדה שהיא ממתינה למימוש זכויות הבנייה וכתב כי "לא יתכן שמימוש זכויותיה של העירייה, תלויים ברצון העותר או נכון יותר תלויים בכפייתו, לבצע בנייה בשטח שבבעלותו".
"אין זה סביר, להותיר את המצב כפי שהוא, כאשר בידה של העירייה, לקבוע גורלו של אדם בן 83 'לשבט או לחסד', בעת שהוא מבקש לממש את זכותו, על פי חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, למכור את קניינו – הקרקע שבבעלותו", כתב השופט בפסק הדין.
"בהעדר תכנית קונקרטית למימוש בפרק זמן קרוב, יש לבטל את סכות ההפקעה", סיכם השופט והפנה את הוועדה לפסקי דין של העליון, שקבעו במפורש שניתן לבטל הפקעה במקרה כזה גם אם לא בוצעה עדיין. הוועדה חויבה בשכ"ט עו"ד של 18,000 שקל.
- ב"כ העותר: עו"ד משה י' קמר
- ב"כ המשיבה: עו"ד גיל זילבר
* עורך דין אורן פרג' בנימין עוסק בתחום המקרקעין כולל תכנון ובניה והתחדשות עירונית
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין