המשפחה עברה להתגורר בארה"ב בניסיון להרווויח כסף כדי לכסות חובות. 4 שנים לאחר מכן, האם, שחלתה בסרטן, לקחה את הילדים ושבה עימם ארצה ללא ידיעת בעלה. טענתו כי מדובר בחטיפה המנוגדת לאמנת האג נדחתה.
בית משפט למשפחה בראשון לציון פסק באחרונה בתביעה שהגיש אב לשניים המתגורר ב-4 השנים האחרונות בארה"ב בטענה שאשתו חטפה את ילדיהם לארץ. השופטת מירה רום פלאי דחתה את טענת החטיפה משום שלטעמה האם בסך הכל החזירה את הילדים למקום מגוריהם הרגיל.
בני הזוג נישאו ב-2009 והביאו לעולם שני ילדים. ב-2013 המשפחה עברה להתגורר במיאמי, ארצות הברית, מאחר שנקלעה לקשיים כלכליים. ארבע שנים לאחר מכן, ביום בהיר אחד, ומבלי ליידע את בעלה או להסביר, לקחה האישה את שני הילדים ושבה עמם ארצה.
חמישה חודשים לאחר עזיבתם הפתאומית, הגיש האב תביעה לפי אמנת האג בטענה שאשתו חטפה את הילדים.
האב טען כי אשתו עשתה זאת מאחורי גבו וללא הסכמתו. עוד הוא טען כי ישראל כבר לא ביתם של ילדיו שבהתחשב בגילאיהם (6,7) חיים למעשה את רוב חייהם במיאמי.
האישה אמנם לא הכחישה שלקחה את הילדים ללא הסכמת האב, אולם טענה כי בסך הכל החזירה אותם הביתה אחרי תקופה קצרה ולא משמעותית בחו"ל. היא הדגישה כי הילדים הם אזרחי הארץ בעוד שבארה"ב הם שהו באמצעות ויזת תיירים ומרבית הזמן השהות שם לא הייתה חוקית. היא ציינה בנוסף כי למשפחה לא היה בית קבוע והם הרבו לעבור ממקום למקום.
היא סיכמה את טיעוניה בכך שטובת הילדים היא להישאר עימה בארץ בעוד שחזרה לארה"ב תקשה עליהם ותגרום להם נזק, בין היתר מאחר שהיא חולת סרטן ואינה יכולה לשוב עימם.
מקום מגורים רגיל
השופטת רום פלאי בחנה בשלב הראשון למי מההורים נתונה הזכות להחזיק בילדים ומצאה כי בהתאם לחוק בארץ ובמיאמי להורים משמורת משותפת על הילדים.
מכאן עברה השופטת לבחון האם מדובר בחטיפה. אחד הקריטריונים החשובים ביותר שיש לבחון בהקשר זה הוא היכן נמצא "מקום המגורים הרגיל" שלהם – וכפי שראינו, ההורים התעמקו, כל אחד לפי דעתו, בסוגיה זו.
השופטת קבעה כי מקום מגוריו הרגיל של ילד נבחן לפי נקודת מבטו וחיי היום-יום שהיו לו עד לזמן החטיפה, וכן לפי כוונת הוריו בנוגע למקום המגורים המוסכם.
במקרה זה, השופטת רום פלאי העדיפה את גרסת האם לאחר שהתרשמה כי גרסת האב אינה אמינה, והעירה כי הוא "יגיד כל דבר, גם אם הוא נשמע בלתי הגיוני לחלוטין" רק כדי לקדם את מטרותיו. על כן, בהתאם לגרסת האם, נקבע כי המשפחה נסעה לארה"ב לתקופה זמנית במטרה להרוויח כסף, ולא הייתה להם כוונה להתמקם שם באופן קבוע.
השופטת אף הצביעה על כך שלילדים (או להורים) אין מעמד חוקי בארה"ב ואף לא היה להם ביטוח בריאות או מקום מגורים קבוע. השופטת אף שוכנעה כי השבת הילדים לארה"ב בלעדי אמם תגרום להם נזק פסיכולוגי והם לא יזכו לטיפול ראוי.
לפיכך, נקבע כי הוכח שישראל, ולא מיאמי, היא "מקום המגורים הרגיל" של הילדים והתביעה נגד האם נדחתה. האב חויב לשלם לה 10,000 שקלים בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום דומה.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד ישראל זלישנסקי עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין