לפסק הדין בעניין היועמ"ש נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ
בית הדין לחוזים אחידים ביטל סעיפים רבים בנוסח 'זכרון הדברים' של חברת שיכון ופיתוח, לאחר שקבע, כי תנאים רבים בזכרון הדברים הינם תנאים המקפחים את רוכשי הדירות.
במסגרת רכישת דירה מהחברה הקבלנית 'שיכון ופיתוח', חותמים רוכשי הדירות על 'זכרון דברים', אשר מסדיר את יחסי הצדדים טרם החתימה על החוזה המפורט לרכישת הדירה. לאחר שעיין היועמ"ש בנוסח זכרון הדברים ובחוזה המכר של החברה, הגיע למסקנה, כי אלה מכילים תנאים מקפחים רבים, ולפיכך הגיש לבית הדין לחוזים אחידים בקשה לביטולם.
בשנת 2009 התקיימו הדיונים בבקשה, ובמהלכם הגיעו שיכון ופיתוח והיועמ"ש להסכמות בנוגע לחלק מהסעיפים, ובשנת 2010 אף הגישו נוסח מתוקן של זכרון הדברים וחוזה המכר לביה"ד. כך למשל, ביטלה שיכון ופיתוח את הסעיף בזכרון הדברים, אשר מתנה השבת כספים ששולמו לה ע"י רוכש דירה פוטנציאלי בחתימה על מסמכים והצהרות שונות, באם לאחר מכן לא חתם על חוזה הרכישה- סעיף זה שונה כך, ששיכון ופיתוח התחייבה להשיב לרוכש במקרה שכזה את כל הכספים ששילם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובניכוי 500 שקלים דמי טיפול, תוך 7 ימים מיום מן ההודעה על ביטול זכרון הדברים, מבלי לחתום על המסמכים שניסחה.
עם זאת, משנותרו סעיפים רבים לגביהם לא הגיעו הצדדים להסכמה, הועברו הסעיפים להכרעת ביה"ד.
כטענה מקדמית טענה שיכון ופיתוח, כי זכרון דברים אינו מהווה חוזה אחיד, ולפיכך אין מקום לדון בתנאיו בפני ביה"ד לחוזים אחידים.
השופט משה סובל התייחס ראשית לטענה המקדמית ופסק כי במקרה זה, בו זכרון הדברים מתייחס לכל פרטיה המהותיים של העסקה ובהם- פרטי הנכס, מועדי התשלום, מועד מסירת החזקה בדירה וכיו"ב, הרי שהוא בהחלט מהווה חוזה מחייב.
סעיפים מקפחים רבים
לאחר מכן הורה השופט על ביטול ושינוי סעיפים רבים בזכרון הדברים ובחוזה המכר, בקובעו כי הם מקפחים את רוכשי הדירות.
כך למשל, קבע השופט, כי התניית תוקף זכרון הדברים החתום באישור נוסף של הנהלת החברה, הינה תנאי מקפח, זאת מאחר ובשלב זה, הקונה כבר מסתמך על כך שהעסקה תצא לפועל, ואם תחליט הנהלת החברה לפרוש מהעסקה, יהווה הדבר חוסר תום לב.
על מנת לאזן בין אינטרס ההסתמכות של הקונה לבין האינטרס העסקי הלגיטימי הנהלת החברה "לסנן" את העסקאות בהן אינה מעוניינת, קבע השופט, כי ראוי לקבוע קריטריונים לסירוב ולתחום את משך הזמן במסגרתו רשאית ההנהלה להודיע על כי לא אישרה את ההתקשרות, ואין להותיר זאת לשיקול דעת בלתי מוגבל.
תנאי מקפח נוסף נמצא בסעיף הקובע, כי קונה שרוצה לבצע שינויים בדירה יופנה לקבלן מטעם החברה, אולם לא תחול על החברה כל אחריות בקשר עם השינויים הללו.
"פטור למשיבה מעילת תביעה נגדה בגין השינויים והתוספות- ככל שעילה כזו מוקנית לקונה- יוצר חזקת קיפוח (...)", כתב השופט והורה על שינוי הסעיף כך שיטיל על החברה אחריות גם על השינויים שיבצע הקבלן.
סעיף נוסף שמצא ביה"ד מקפח, הינו הסעיף המתיר לחברה להקים חדר שנאים עבור חברת החשמל וספקיות התקשורת והגז לפי שיקול דעתה, ומבלי להתחשב בבעלי הדירות.
"עבור אנשים לא מעטים, מיקום חדר השנאים הוא קריטריון משמעותי בבחירת דירתם, וייתכן שיש בכך אף כדי להשפיע על ערך הדירה בשוק (...) בנסיבות הללו, שלילת האפשרות לטעון כנגד שינוי מיקומו של חדר השנאים שוללת את זכויותיו של הקונה על פי חוק (...)", כתב השופט והורה על שינוי נוסח הסעיף.
לבסוף נפסק, כי פסק הדין יחול על הסכמים שייחתמו מעתה ואילך, עם זאת הוסיף השופט, כי אין בכך כדי למנוע מרוכשי דירות קודמים להעלות טענות קיפוח במסגרת הליך אינדיבידואלי.
נוכח שיתוף הפעולה בין הצדדים, אשר צמצמו את היקף המחלוקות והגיעו להסכמות רבות, לא נפסקו הוצאות.
לפסק הדין בעניין היועמ"ש נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ
למדור: דיני חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.