נציגות בניין בירושלים עתרה לביטול תכנית לשיפוץ הבניין הסמוך לאחר שגילתה כי היא אושרה מתחת לאפה. הוועדה האשימה את הנציגות שלא הייתה ערנית לפרסומים, אך לא הוכיחה שהתכנית הופצה בסמוך לבניין שלה.
בית משפט לעניינים מנהליים בירושלים קיבל באחרונה עתירה שהוגשה כנגד החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לאשר תכנית לשיפוץ בניין מגורים בעיר, מבלי שאיפשרה לבעלי דירות במבנה הסמוך להביע את התנגדותם. השופט אלי אברבנאל קבע כי הוועדה אמנם עמדה בדרישות החוק להפצת התכנית ויידוע בעלי עניין, אולם היא לא מילאה את תנאי הפרסום שקבעה בעצמה.
העתירה הוגשה על ידי ועד בית של בניין ברחוב יפו יחד עם אחד מבעלי הדירות בו בנובמבר שנה שעברה, לאחר שגילו להפתעתם כי ביולי אותה השנה אושרה תכנית לשיפוץ הבניין הסמוך להם מבלי שידעו על קיומה.
בעקבות הגילוי המרעיש, העותרים הבינו כי בניגוד לחוק, הם לא קיבלו הזדמנות להתנגד לתכנית ולכן דרשו מהוועדה המחוזית לבטל אותה, אולם דרישתם נדחתה.
על כן, הם פנו לבית המשפט המנהלי על מנת שיורה על ביטול התכנית וישיב אותה לשלב ה"הפקדה" – השלב בו המתנגדים יכולים להשמיע את טענותיהם.
לטענתם, בשונה מדרישות החוק, התכנית לא פורסמה בעיתון נפוץ ולא הוצבו שלטים בעניינה בבניינים הסמוכים. בנוסף, הם הפנו לכך שהוועדה עצמה קבעה דרך פרסום נוספת כתנאי להפקדת התכנית – שליחת הודעות אישיות לבעלי החלקות השכנות למבנה, אך היא לא מילאה גם אותה.
העותרים ציינו כי רוב בעלי הדירות בבניין מתגוררים במקומות אחרים בארץ ובחו"ל, ורמזו על פגמים מכוונים בפרסום התכנית. לשיטתם, התנגדויות שהגישו בבקשות קודמות לאישור תכניות באותו המבנה התקבלו על ידי הוועדה המחוזית, והתכנית הנוכחית היא ניסיון נוסף להכשיר תכנית שהם מתנגדים לה.
מנגד, הוועדה טענה שהתכנית פורסמה בהתאם לדרישות החוק ובנוסף אליהן היא שמה הודעות בעניינה בתיבות הדואר בבניין של העותרים. בתוך כך, היא טענה כי נתנה להם הזדמנות ראויה להתנגד ומשלא הוגשה אף התנגדות – התכנית אושרה.
הוועדה התרשלה בתנאי שקבעה
השופט אברבנאל הסביר תחילה כי "הדרישה למתן הודעה על הפקדת תכנית ופרסומה בדרכים שנקבעו לכך, נועדה להביא את התכנית לידיעת הציבור, כדי לאפשר לציבור בכלל ולבעלי זכויות במקרקעין העשויים להיפגע מהתכנית בפרט, להביע את התנגדותם לתכנית".
לפני שבחן האם התכנית הופצה כחוק, השופט פנה לבחון האם הוועדה מילאה את התנאי שקבעה להפקדת התכנית להתנגדויות – שליחת הודעות אישיות לבעלי הזכויות בחלקות השכנות לבניין נשוא התכנית.
בהקשר זה, התקבלה טענת העותרים לפיה בבניין שלהם מתגוררים בעיקר שוכרים, ונקבע כי הוועדה עצמה לא עמדה בתנאי האמור מאחר ששלחה הודעות לבעלי הדירות באמצעות השוכרים או לחילופין, הניחה אותן בתיבות דואר בדירות ריקות.
השופט אברבנאל אמנם התרשם כי התכנית הופצה כחוק בעיתון מוכר ובאזורים הסמוכים לבניין המיועד לשיפוץ, אולם הוא לא שוכנע שהוועדה אכן הניחה הודעות בתיבות הדואר בבניין של העותרים או הציבה שלט בסמוך אליו.
לפיכך, התכנית בוטלה והוחזרה לשלב "ההפקדה" על מנת שהמתנגדים ישמיעו את דברם. הוועדה המחוזית חויבה לשאת בהוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.
- ב"כ העותרים: עו"ד יובל גלאון ועו"ד גל שניר
- שמו של בא כוח המשיבה לא צוין בפסק הדין
* עו"ד ענת באור פרל עוסקת בתכנון ובנייה ומשפט מנהלי
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין