הגורמים המקצועיים שאישרו את הצו ברשות לאכיפה במקרקעין לא היו מודעים לכך שהמבנה האסור נבנה על מבנה ישן. עניין זה משמעותי מאוד כיוון שהריסה מנהלית מיועדת רק לבנייה חדשה
שופטת בית משפט השלום בירושלים יעל ענתבי שרון קיבלה לאחרונה בקשה לביטול צו הריסה מנהלי שהוציאה הרשות לאכיפה במקרקעין בירושלים למבנה בן שתי קומות בכפר וולג'ה שליד העיר. בהחלטה נקבע כי היועצת המשפטית ומתכננת המחוז של הרשות אישרו את הצו מבלי שידעו שהמבנה הוקם על מבנה ישן. מדובר בפגם משמעותי, כיוון שצו הריסה מנהלי אפשר להוציא נגד בנייה חדשה שנמצאת בעיצומה, ואילו כשמדובר בבנייה ישנה דרך המלך היא הגשת כתב אישום וניהול הליך פלילי.
לפני כ-4 חודשים הודבק על גבי המבנה צו הריסה מנהלי שבו נכתב כי מבוצעת במקום בנייה אסורה של מבנה בן שתי קומות בשטח של כ-200 מ"ר מעל מבנה ישן שנהרס.
צו הריסה מנהלי הוא צו שמוציאה רשות מבלי לנהל הליך פלילי שמחייב אותה להוכיח קיומה של בנייה לא חוקית. מטרתו היא לאפשר לרשויות התכנון לאכוף במהירות וביעילות בנייה חדשה בלתי חוקית שנמצאת עדיין בעיצומה, כדי למנוע קביעת עובדות בשטח. לעומת זאת, כשהפיקוח מגלה שבנייה ישנה בוצעה באופן לא חוקי, דרך הפעולה היחידה שלה היא להגיש כתב אישום ולנהל הליך פלילי נגד עבריין הבנייה.
בבקשה שהגיש בעל הקרקע לביטול הצו המנהלי הוא טען כי נפלו בו פגמים מהותיים, שכן הצו הוצא למבנה ישן. הוא טען כי מדובר בשיפוץ שביצע במבנה שקיים כבר 20 שנה ונשרף בשנה שעברה. השיפוץ כלל אמנם תוספת שטח אבל הרשות לא הייתה מוסמכת להוציא את הצו נגד החלק הישן.
עוד הוא טען כי הרשות קיבלה את אישור הגורמים המקצועיים על סמך תשתית עובדתית שגויה, שכן הם כלל לא היו מודעים לקיומו של המבנה הישן.
היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה טענה שלא נפל פגם בצו כיוון שהבנייה יצרה מבנה חדש לגמרי. עוד נטען כי הגורמים המקצועיים ברשות קיבלו את צו ההריסה, את דו"חות הפיקוח ומסמכים נוספים שבהם נכתב מפורשות שהבנייה היא על גבי מבנה ישן.
פרטים חסרים ולא רלוונטיים
השופטת יעל ענתבי שרון קבעה שמבחינת טיב המבנה, היא מקבלת את עמדת היחידה לאכיפה, במובן זה שהמבנה הישן נטמע בבנייה החדשה ולפיכך אפשר להוציא לגביו צו מנהלי. "הבניה החדשה לא נועדה לאפשר את המשך השימוש הקיים במבנה אלא משנה באופן מובהק את אופיו, צורתו וטיבו", כתבה.
עם זאת, השופטת קיבלה את טענת המבקש לקיומו של פגם מהותי בחובת ההיוועצות. השופטת קבעה כי במסמכי ההיוועצות שהוגשו לגורמים המקצועיים לא נכתב דבר על המבנה הישן ובמקום זאת צוין בהם שהיה כביש גישה שנהרס – פרט שלא הופיע בשום מקום אחר.
השופטת הוסיפה כי העובדה שהמידע נמצא במסמכים אחרים לא משנה, כיוון שהפרטים המיידיים והבולטים לעין שתוארו במסמכי ההיוועצות היו חסרים ולא רלוונטיים.
היא הבהירה כי אף שאפשר היה להוציא במקרה הזה צו הריסה עדיין יש לגורמים המקצועיים שיקול דעת בנושא, ובהחלט ייתכן שהם היו ממליצים על נקיטת הליך פלילי ולא מנהלי אם היו מודעים לקיומו של מבנה ישן. בנסיבות אלה, המסקנה שיש מקום להורות על הריסת המבנה איננה המסקנה היחידה האפשרית והסבירה, הוסיפה.
לפיכך, הבקשה התקבלה. השופטת ביטלה את הצו וחייבה את היחידה לאכיפה ב-2,500 שקלים הוצאות.
- ב"כ המבקש: ג'יאת נאסר, עו"ד מקרקעין
- ב"כ המשיבה: עו"ד אסף שטרן
עו"ד עוז רדיע
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין