כניסתה של אישה כבת 75 למעלית בבניין בבת ים הפכה לסיוט שנמשך כ-40 דקות. חברת המעליות ניסתה להתנער מאחריות אך השופט קבע: "התרשלה בהענקת שירות חילוץ מהיר, נגיש וזמין שימנע את כליאתה בפרק זמן כה ניכר."
סגן נשיאת בית משפט השלום ברמלה, השופט מנחם מזרחי, קיבל את תביעתה של אישה כבת 75 שנתקעה במעלית במשך כ-40 דקות, והורה לחברת "ברלינר מעליות" לפצות אותה בגין האירוע ש"הותיר את חותמו בנפשה."
בעיקרו של דבר, השופט שוכנע כי החברה-הנתבעת "התרשלה בהענקת שירות חילוץ מהיר, נגיש וזמין שימנע את כליאתה בפרק זמן כה ניכר."
המקרה התרחש בבית משותף בבת ים, בחודש מרץ 2017. התובעת – תושבת איטליה שהיתה בביקרו בארץ – סיפרה שנתקעה במעלית לזמן מאד ארוך, צעקה ופחדה. שכנים יצאו וניסו לעזור אך ללא הצלחה. לאחר שהגיע החילוץ המיוחל, היא יצאה מהמעלית והתעלפה, ומשם נלקחה לבית חולים.
בבית המשפט היא אף סיפרה כי בעקבות המקרה היא סובלת מפחדים וחרדות. אל תביעתה היא לא צירפה חוות דעת רפואית, אלא תבעה נזק בגין "כאב וסבל".
מנגד, הנתבעת טענה כי פעולת החילוץ נעשתה תוך 20 דקות מקבלת ההודעה על התקלה.
עוד נטען בין היתר כי לתקלה זו לא קדמו תקלות אחרות. הנתבעת אף הגישה הודעת צד שלישי נגד נציגות הבית המשותף, בה טענה כי בהתאם להסכם בין הצדדים, הנציגות התחייבה להודיע על כך תקלה במהירות האפשרית, ואף לחלץ בהתאם להוראות החילוץ ולבטל את דיירי הבית והמשתמשים במעלית בביטוח מפני כל הסיכונים שיכולים להיגרם.
מעלית עם היסטוריה
אלא שהשופט דחה את הודעת צד שלישי והבהיר כי לפי החוזה שבין הצדדים, האחריות לתפעולה ולתקינותה של המעלית רובצת על הנתבעת בלבד, מה גם שעד מטעם הנתבעת אישר שלא ערך לנציגות הדרכת חילוץ אנשים ממעליות.
בנוגע לתביעה העיקרית, לאחר שניתח את העובדות והעדויות (ובהן שעת הקריאה ושעת החילוץ), השופט דחה את גרסת הנתבעת, וקבע כי התובעת היתה כלואה במעלית לפחות כ-37 דקות.
השופט אף הבהיר כי לפי דוח תקלות ביחס לאותה מעלית, הוכח שהיא היתה מעלית ישנה בעלת "רצף של תקלות" – גם לפני המקרה וגם אחריו – והתובעת לא היתה הראשונה שנתקעה וחולצה ממנה.
השופט המשיך והבהיר כי לנוכח מצבה של המעלית, הנתבעת היתה צריכה להעמיד כלפיה מערך שירות נגיש וזמין יותר. בנוסף, לפי השופט, רצף כזה של תקלות חייב את הנתבעת להמליץ לנציגות הבית לבצע תיקון יסודי במעלית.
בתוך כך נציג הנתבעת העיד שחברתו מונה 35 עובדים (כולל כולם), המעניקים שירות לכ-1,300 מעליות. על כך כתב השופט כי "זהו מערך שירותי שאינו מספק מענה מהיר מספיק לאדם שנתקע במעלית."
השופט אף הבהיר כי אמנם היתקעות במעלית היא סיכון סביר, אולם "פרק הזמן שבו שהתה התובעת בתוך המעלית הינו בלתי סביר".
בנוגע לגובה הפיצוי, השופט התחשב בכך שהתובעת "חוותה חוויה קשה, אשר נחרטה בזכרונה", והאירוע נטע אצלה "בהלה וחרדה של ממש".
בסיכומו של דבר, השופט הורה לנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בסך 15,000 שקל וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו" בסך 7,000 שקל. בנוסף, הנתבעת חויבה לשלם לתובעת את הוצאות טיסתה לישראל (הלוך ושוב) לצורך המשפט.
הנתבעת אף חויבה לשלם לנציגות הבית הוצאות משפט בסך 2,500 שקל ושכ"ט עו"ד בשיעור 20%.
לקריאת פסק הדין ת"א 29692-04-18
- ב"כ התובעת: עו"ד ארז כהן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אביטל אחוות משולם
- ב"כ צד ג': עו"ד רונן שינדלר
עו"ד אורן סודאי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.