לפסק הדין בעניין פלונית נ' פלונית ואח'
האישה הנכה, שביקשה להיות אם, הפיקה הליך פונדקאות, במסגרתו הופרתה הפונדקאית בידי תורם זרע בהודו. ביהמ"ש המחוזי אישר את קביעת ביהמ"ש למשפחה: בהיעדר קשר גנטי, לא ניתן להכיר באישה כאם הקטינה.
אישה, החולה במחלת ניוון שרירים קשה, ביקשה להגשים את חלומה להיות אם. מאחר שלא יכלה להיכנס להיריון ולא אושרו לה הליכי אימוץ או פונדקאות, היא ביקשה לבצע את הפונדקאות במדינה המאפשרת זאת, ובחרה בהודו.
בהתאם, היא פנתה לאישה ישראלית, שהסכימה לשמש לה כפונדקאית וכן לתורם זרע ישראלי. באפריל 2012 טסה הפונדקאית להודו, ושם הופרתה מזרעו של התורם. כעבור כשבועיים היא שבה לישראל.
האישה החולה, שביקשה להכיר בה כאם הקטינה, תבעה בדצמבר 2012, את אמהותה בבית המשפט לענייני משפחה. בינואר 2013, במהלך בירור התביעה נולדה הקטינה והועברה בצו למשפחת אומנה.
בית המשפט דחה את תביעת האישה, מהסיבה שאין קשר גנטי בינה לבין הקטינה, תוך שלא קיבל את טענתה כי מדובר בהליך פונדקאות חו"ל, וקבע שההליך שבוצע בארץ, שלא כחוק.
האישה לא התייאשה וערערה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בערעורה, היא ביקשה להתחשב בנסיבותיה המיוחדות ולהרחיב את הזכות להורות. לעמדתה, היא זועקת את זעקת הנשים הנכות, שאינן יכולות להביא ילדים לעולם. איסור הפליית אנשים עם מוגבלויות וטובת הקטינה, לדבריה, מחייבים למצוא דרך משפטית להכיר בה כאם.
עוד טענה, כי מדובר בהליך פונדקאות שבוצע בחו"ל, ומשכך, ניתן להכיר בה כאם בהסתמך על הדין ההודי.
המדינה, לעומת זאת, דרשה שלא להכיר בהורות המבוססת אך ורק על הסכם, כאשר למערערת אין כל זיקה גנטית לקטינה. לעמדתה, קטין אינו "מוצר העובר לסוחר", וההכרה במערערת כאם עלולה להוביל בעתיד לסחר בתינוקות ולעקיפת הליכי אימוץ.
הפתרון אצל המחוקק
השופטת רחל ברקאי, אשר כתבה את פסק הדין, קבעה כי הדין שחל על המקרה הוא הדין הישראלי ולא ההודי, בין השאר, כיוון שהקטינה נולדה בארץ.
לעמדת השופטת, הליך הפונדקאות שבוצע במקרה זה, לא עומד בתנאי חוק ההסכמים לנשיאת עוברים, הדורש זיקה גנטית בין אחד ההורים לעובר. כאשר למערערת אין כל קשר ביולוגי לקטינה, ביהמ"ש אינו רשאי לעקוף את החוק וליצור הורות משפטית.
השופטת הדגישה, כי אף אם הליך הפונדקאות היה נחשב ככזה שבוצע בחו"ל, התוצאה לא הייתה משתנה, שכן גם אז -ביהמ"ש מוסמך להוציא צו הורות להורה שאינו בעל קשר ביולוגי לעובר, רק כאשר ההורה השני הוא ההורה הביולוגי.
עצם העובדה שהפונדקאית חתומה על הסכם וההבנה למצבה של המערערת, כמו גם הידיעה שתיטיב עם הקטינה, אינם מספיקים, קבעה השופטת.
באשר לפגיעה בזכות ההורות של המערערת, קבעה השופטת, כי זכות זו תמיד מותנית בקשר ביולוגי, והצבת החסם הגנטי אינו מהווה אפלייה, אלא אבחנה מותרת.
"הכרה בהורות מכוח הסכמה, בהיעדר זיקה גנטית בין ההורה המיועד לילוד, הינה מרחיקת לכת ועומדת בניגוד לתפיסה הבסיסית של יצירת הורות בהליך פונדקאות, אשר כשלעצמו, מגלם בחובו שאלות נכבדות של ערכים מוסר, חברה ודת, כמו גם טובת הקטין", סיכמה השופטת את פסק הדין, והותירה את השאלה לפתחו של המחוקק.
סגנית הנשיא, השופטת שרה דברת והשופט אריאל ואגו הסכימו עם פסק הדין. לפנים משורת הדין, לא חויבה המערערת בהוצאות.
לדעת עו"ד שלומית לב, העוסקת בדיני משפחה, למרות ההבנה שגילתה למצבה המתסכל של האישה, בחרה השופטת להתמקד בחוק היבש, אף שזה אינו נותן מענה.
לעמדתה, "היה מקום להכיר במבחני הורות גמישים ואלטרנטיביים, מטעמי אנושיות, צדק ושיוויון, וליצור קטגוריה משפטית חדשה של הורות עבור מי שלא יכול לזכות בה באחת הדרכים הקיימות".
במצב הנוכחי, מסבירה עו"ד לב, "מצויה הקטינה בידי משפחה אומנת, שאין לה כל קשר לקטינה, כאשר מנגד עומדת האישה אשר השקיעה במשך שנים את כל מרצה, משאביה וכמיהותיה לאותה קטינה, שהיא עצמה דאגה להביא לעולם".
לפסק הדין בעניין פלונית נ' פלונית ואח'
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.