נכדיו של הסב המנוח, שאביהם נהרג לפני שנים רבות, טענו כי דודתם בודדה אותו והשפיעה על צוואתו. אולם השופטים סברו כי המנוח חש שנכדיו בגדו בו.
ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב דחה את ערעורם של שלושת נכדיו של קשיש שנפטר ב-2011 בגיל 86, וקבע כי תקוים צוואתו, בה הוריש את כל רכושו לאלמנתו. סגן הנשיא השופט ישעיהו שנלר הסכים עם בית המשפט למשפחה שדחה את טענות המערערים בדבר השפעה בלתי הוגנת של אלמנתו ובתו.
ב-2007 בתו של המנוח מונתה לאפוטרופא על גופו ורכושו, עקב מחלה, ותוך התנגדות עזה של שלושת נכדיו (אחייניה), שנולדו לבן שלו שנהרג בתאונת מטוס ב-1992. ב-2011 בית המשפט קיבל את בקשת הבת לביטול האפוטרופסות בעקבות שיפור במצבו.
בחייו ערך המנוח מספר צוואות, בצוואתו האחרונה, מ-2011, הוריש את מלוא רכושו לאלמנתו, ואם לא תהיה בחיים – לבתו.
לפני כשנתיים וחצי בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב הורה לקיים את הצוואה ודחה את התנגדות הנכדים וכן את בקשתם לקיים את צוואה קודמת מ-2003.
בית המשפט למשפחה דחה שורה של טענות של הנכדים, וקבע כי לא הייתה תלות של המנוח בבת, לא היה בידוד חברתי של המנוח, לא הייתה מעורבות של הבת בצוואתו האחרונה, לא הייתה השפעה בלתי הוגנת כלשהי. כמו כן, בית המשפט הזכיר כי עוד בחייו המנוח העניק לנכדיו מתנות בסך מיליוני שקלים.
בערעורם המערערים טענו בין היתר כי ישנן שתי הקלטות של שיחות שלהם עם סבם, שבית המשפט התעלם מהן, ושבכוחן היה ליצור ספק לגבי הכרעתו לטובת המשיבות.
לכבד את הרצון
השופט שנלר הזכיר שרק במקרים חריגים ערכאת ערעור תתערב בטענות עובדתיות (בשונה מטענות בדבר פרשנות משפטית). לאחר שפירט את השתשלות האירועים וטענות הצדדים בהרחבה, השופט שנלר ציין כי בית המשפט למשפחה בחן ונימק היטב את העדויות והראיות.
בנוגע להקלטות השופט הבהיר כי בית המשפט האזין להן וקרא את התמלילים, ואף הדגיש כי לא הוגשו כל ההקלטות שהיו בידי המערערים, שאף לא הסבירו מדוע על אף ההקלטות והתיעוד הרב לאורך השנים של המנוח, צורפו קלטות מועטות כל כך.
בכך למעשה אימץ השופט את מסקנת בית המשפט למשפחה שלפיה אין בקלטות דבר התומך בטענות המערערים.
השופט אף הפנה לכך שמשמיעת אחת ההקלטות עולה כי המנוח אהב מאד את המערערים, אך לא יכול היה לצאת מהבית וחש מיואש ממצבו. אלא שבניגוד לעמדת המערערים, המנוח הבהיר באופן חד משמעי שהייאוש כלל לא קשור למשיבות, אלא לצער על גורלו ומצבו הבריאותי. "המנוח אף הדגיש כי הניתוק שהוא חווה, נבע מהתלות במכונת ההנשמה והקטטר, אשר מרתקים אותו לביתו", הוסיף השופט.
בתוך כך השופט הזכיר כי בית המשפט קיבל את גרסת המשיבות שלפיה המנוח חש מושפל ונבגד על ידי המערערים, כשהאחרונים ניסו למנוע את ביטול האפוטרופסות עליו. "מהראיות עולה כי המנוח מעלה על נס את החופש שלו על עצמו וכי הוא נפגע עמוקות מכל מי שינסה למנוע ממנו את היכולת להחליט על עצמו ועל רכושו", נכתב.
בנוגע לתוצאה, שנראית אכזרית על פניה, השופט הבהיר כי "בפסקי דין רבים נקבע כי גם אם המנוח הותיר אחריו צוואה בלתי סבירה המקפחת מי מקרוביו, עדיין יש לכבד את רצונו".
השופטים קובי ורדי ועינת רביד הצטרפו לפסק הדין. המערערים חויבו לשלם למשיבות שכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקל.
- ב"כ המערערים: עו"ד דורון רוזנברג
- ב"כ המשיבה: עו"ד גרשון שניידר
עו"ד משה פרץ
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין