אף שהבניין מיועד להריסה ובנייה: דייר חויב להסיר מידית בנייה בלתי חוקית

לדייר בקומה העליונה ניתן היתר לפתוח יציאה לגג – אך לא להקים שם חדר עבור בנו. השופט: "אין לדעת מתי התמ"א תצא לפועל, בינתיים זכויות השכנים נפגעות"

תושב חיפה שביצע תוספת בנייה המנוגדת להיתר שקיבל, חויב להרוס אותה תוך 90 ימים – כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום בעיר. אף שהבניין כולו צפוי להיהרס ולהיבנות מחדש במסגרת תמ"א 38, השופט אורי גולדקורן קבע שהריסת התוספת תבוצע מידית שכן אין לדעת מתי התמ"א תתממש, ובינתיים זכויות שאר הדיירים נפגעות.

התובעת והנתבע הם בעלי דירות בבניין נשוא התביעה, שבשדרות הנשיא בחיפה. הנתבע וזוגתו רכשו את דירתם – הצמודה לגג הבניין – באפריל 2017, וכמה חודשים אחר כך ביקשו מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחיפה היתר לצורך בניית פתח יציאה לגג. התובעת התנגדה אמנם לבקשה בטענה שמטרתה הברורה היא השתלטות הנתבעים על הגג, אלא שלבסוף הוועדה אישרה את ההיתר בתנאים. כמו כן, ערר על החלטתה נדחה.

ואולם בשלב הבנייה הבחינה התובעת באי-התאמת תוספת הבנייה לתנאים שבהיתר, כגון שגג המבנה שטוח בניגוד לתנאי שלפיו עליו להיות משופע. בתביעה שהגישה לבית המשפט ביוני 2020 טענה התובעת כי בפועל הנתבעים ניצלו את ההיתר שניתן להם כדי להקים חדר נוסף בדירתם.

גרסת התובעת קיבלה חיזוק משמעותי מעדות הנתבע עצמו במהלך המשפט, לפיה הפך את פתח היציאה לגג ל"חדרון קטן" אליו הכניס "ספריה ומחשב לילד", כאשר בנוסף הותקנה במקום "פרגולה ואנחנו יושבים שם מדי פעם בשעות הערב".

לטענת התובעת, בשל הפרת תנאי ההיתר יש לחייב את הנתבעים בהריסת התוספת, ובמידה שלא יעשו זאת – יש לחייבם לשלם לה את עלות ההריסה, בסך 30,000 שקל. התובעת אף עתרה לפיצוי של 90,000 שקל בשל ירידת ערך דירתה כתוצאה מהשתלטות הנתבעים על רכוש משותף בבניין.

"התאהבו ברעיון"

ברקע התביעה ניצבה העובדה שהבניין כולו צפוי לעבור הריסה ובנייה מחדש במסגרת תמ"א 38. כך, בינואר 2020 חתמו בעלי הדירות בבניין על הסכם תמ"א 38, כשלדברי מנהלת אגף הרישוי בעיריית חיפה – התוכנית אושרה במאי אשתקד ועומדת כרגע אצל ועדת הערר.

אלא שלדברי השופט גולדקורן, אין בעצם העובדה שהבניין צפוי לעבור תמ"א על מנת לפטור את הנתבעים מהריסת התוספת שבנו. "אף אם הבניין בדרך להריסה מכוח הסכם תמ"א, אין לדעת כמה שנים יחלפו עד לביצוע ההריסה. אין הצדקה להמשך הפגיעה בזכויות הקנייניות של התובעת עד ליום ההריסה", כתב.

לגופו של עניין קבע השופט שהנתבעים הפרו את היתר הבנייה שניתן להם, ועל כן עליהם לשאת בתוצאות.

"גג הבניין הוא רכוש משותף. בניית פתח יציאה לגג מתוך דירה של אחד השכנים (בקומה העליונה) לא אמורה לשלול את האפשרות של שאר הדיירים לעלות לגג ולא אמורה להקנות יתרון לבעלי הדירה בה מצוי הפתח, בדרך של 'ניכוס' פתח היציאה לגג והפיכתו לחדר מגורים נוסף. סכסוך שכנים, שאינו בגדר אירוע חריג בבית משותף, עלול להוביל לחסימת הגישה של חלק מהשכנים אל הגג המשותף. מכאן עד 'התאהבות' בעל הדירה בפתח היציאה לגג שמתוך דירתו והפיכתו לחלק מרכושו – קצרה הדרך", כתב השופט. 

לפיכך הוא קבע שעל הנתבעים להרוס את מבנה היציאה לגג הבלתי חוקי שבנו תוך תשעים ימים, ובמידה שלא יעשו זאת – עליהם לשלם לתובעת את עלות ההריסה, בסך 30,000 שקל. עוד חויבו הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד אורי שילה
• ב"כ הנתבעים 1-2 ("הנתבעים"): עו"ד ג'ובראן ג'ובראן
• ב"כ הנתבעת 3 (הוועדה המקומית לתו"ב חיפה): עו"ד שי וינברגר
• ב"כ הנתבע 4: עו"ד האני ח'ורי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.