האם טענה שהילדים התרגלו לרמת חיים גבוהה אך השופט הבהיר שבזמן פירוק התא המשפחתי אין מנוס מירידה פוטנציאלית ברמת חיי הילדים. האב חויב במזונות של 5,900 שקל בתוספת מדור
בבית המשפט למשפחה בבאר שבע הוכרע לאחרונה סכסוך מזונות בין בני זוג לשעבר, הורים לשלושה ילדים. הילדים נמצאים במשמורת האם, שעברה עמם מהדרום למרכז, והאב פוגש אותם כ-20% מהזמן. בפסק הדין נדחתה תביעת האם לפסיקת מזונות של 10,349 שקל. מנגד, נקבע כי אין לפסוק את המינימום שכן הכנסתם הפנויה הכוללת של ההורים יחסית גבוהה.
בני הזוג נישאו ב-2006 והביאו לעולם שלושה ילדים (כיום בני 13, 10 ו-5). הילד הצעיר מאובחן כבעל צרכים מיוחדים, על הרצף האוטיסטי. ב-2018 הם נפרדו.
הילדים גרים עם האם לאחר שעברה עימם מהדרום למרכז הארץ. במסגרת תביעת מזונות שהגישה האם היא טענה שיש לחייב את האב במזונות בסך 10,349 שקל לחודש, הכוללים את חלקם של הקטינים בדמי שכירות בסך 5,000 שקל לחודש.
האב טען שאין לפסוק מזונות עבור הילד הצעיר מכיוון שקצבת הנכות שהוא מקבל (2,600 שקל בחודש) מספקת את צרכיו.
ביחס לצרכי הקטינים האם טענה כי הם מסתכמים בסך של 13,000 שקל לחודש (לרבות משכנתא, אחזקת מדור, מזון, ביגוד והנעלה, דלק והוצאות רכב, חינוך, הוצאות רפואה שוטפות, טיפולים פרטיים, קייטנות, תרבות ונופשים בארץ כמו גם חוגים, מתנות צעצועים, דמי כיס וטלפונים ניידים).
מנגד, האב לא ערך חישוב בנוגע למכלול צרכיהם (הכוללים או הפרטניים) של הקטינים, ובין היתר טען כי עבור שהותם אצלו הוא מוציא כ – 2,500 שקל לחודש, וטען כי הוצאות החינוך והרפואה שלהם מגיעים כדי 800 שקל לחודש.
השופט בן שלו הבהיר קבע שהאב משתכר כ-20,000 שקל לחודש והכנסתו הפנויה (לאחר ניכוי הוצאות על מדור) עומדת על כ-18,000 שקל.
עוד קבע השופט שהאם אינה עובדת באופן סדיר ושכרה נע סביב שיעור שכר מינימום.
השופט סיכם שהכנסתם הכוללת של ההורים, למעט קצבת הילדים וקצבת הנכות, עומדת על סך של 21,600 שקל לחודש. עוד נקבע כי הכנסתו הפנויה של האיש מגיעה לכדי 85 אחוזים מהכנסתם המצרפית הפנויה של הצדדים.
עתירה מופרזת
לקביעת השופט, עתירתה של האם מופרזת ואינה מביאה די הצורך בחשבון את העובדה שבעת פירוק התא המשפחתי, בכל הנוגע לצרכי קטינים אין נהוג הכלל של ״עולים עימו ואינם יורדים״ ולמעשה אין מנוס מירידה פוטנציאלית גם ברמת חיי הילדים, מקום בו על ההורים שניהם לכלכל את ילדיהם בשני בתי אב.
מנגד, די בהכנסתם המצרפית הפנויה של הצדדים (המגיעה לכדי יותר מפי שניים מהשכר הממוצע במשק) כדי שלא להחיל את חזקות הצרכים המינימליים.
בנסיבות אלה העמיד השופט את צרכי הקטינים על סך כולל של 6,900 שקל לחודש (2,300 שקל בגין כל קטין).
עוד הדגיש השופט כי קצבת הנכות של הילד הצעיר היא בנוסף למזונות שכן היא נועדה אך ורק לכיסוי צרכיו הרפואיים המיוחדים.
בסופו של דבר עבור הילדות הגדולות קבע השופט מזונות של 1,800 שקל לכל אחת, כולל אחזקת מדור. עבור הצעיר החיוב יהיה 2,300 שקל לחודש עד גיל 6 ולאחר מכן 1,800 שקל. ביחס למדור נקבע כי האב ישלם עד 3,700 שקל בכפוף להצגת הסכם שכירות או הסכם הלוואת משכנתא תקף.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובעת: עו״ד אילן אבירם
- ב״כ הנתבע: עו״ד כרמל מזוז
עו״ד מיה מאירי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין