לפסק הדין בעניין אברהם בן חיים ואח' נגד מדינת ישראל
בית המשפט העליון קבע כי חיפוש שנערך באדם, ללא סמכות שבדין, מחייב את מבצע החיפוש לבקש הסכמה מדעת של האדם, שנתנה לאחר שהוסבר לו כי הוא רשאי לסרב לחיפוש, והסירוב לא ייזקף לחובתו.
בשלוש בקשות רשות ערעור שהוגשו לבימ"ש העליון, נטען כי המבקשים הורשעו על סמך ראיות חפציות שהושגו באמצעות חיפוש שנערך שלא כדין וללא צו חיפוש.
הסנגוריה טענה בין היתר, כי בשלושת המקרים המבקשים אמנם הסכימו לחיפוש (פרט למקרה אחד בו המבקש לא נכח בבית אך אמו הסכימה לחיפוש), אולם לא היו מודעים לזכותם לסרב לחיפוש.באשר לחוקיות החיפוש, נטען כי בהיעדר מקור הסמכה בדין, דוגמת חשד סביר, לעריכת החיפוש, הסכמת האדם לחיפוש אינה יכולה להכשירו, ולפיכך יש לפסול את הראיות שהושגו בדרך זו.
המדינה טענה מנגד, כי נדרשת הסדרה חקיקתית של שאלת סמכויות החיפוש, והוסיפה כי אין מניעה חוקית לכך ששוטר יערוך חיפוש בהסכמה. כן טענה, כי אינה חולקת על כך שההסכמה לעריכת החיפוש צריכה להיות מתוך מודעות לזכות לסרב, אולם לשיטתה, אין הכרח לוודא זאת באמצעות טפסים או הודעה מפורשת, שכן חזקה על אדם מן השורה הנשאל אם הוא מסכים לחיפוש ועונה בחיוב, כי הוא מבין שהוא יכול גם לסרב.
כן נטען, כי כל עוד מדובר בהסכמה מדעת, ביצוע החיפוש אפשרי גם ללא צו חיפוש, כאשר חיוב בפנייה לבית משפט גם כאשר תופש המקום מסכים לעריכת החיפוש, יעמיס שלא לצורך על בתי המשפט והמשטרה ואף עלול לפגוע ביעילות החיפוש.
הנשיאה בדימוס ביניש קבעה, כי הסכמה של מושא החיפוש או שבביתו מבקשת המשטרה לערוך חיפוש, שהיא הסכמה מדעת, עשויה להכשיר חיפוש גם כשאין לו מקור סמכות בדין.
עם זאת, באשר לתנאים הנדרשים לגיבוש הסכמת אמת לעריכת החיפוש נקבע כי, טענת המדינה לפיה מעצם הבקשה להסכמת האזרח נלמדת הבנתו כי נתונה לו הזכות לסרב לבקשה היא מרחיקת לכת, זאת נוכח פערי הכוחות האינהרנטיים הטמונים ביחסים שבין המשטרה לאזרחים, ולפיכך אין די בכך שמושא החיפוש מתבקש לתת הסכמתו לחיפוש כדי להקנות לו מודעת בדבר זכות הסירוב.
נקבע, כי הסכמה שניתנת בנסיבות אלה, שמשמעותה היא ויתור על הזכות החוקתית לפרטיות, איננה הסכמה מדעת, שכן היא אינה מבטאת בחירה אמיתית ואוטונומית של האזרח לוותר על זכויותיו, וכי אימוץ מדיניות אחידה ושוויונית, המחייבת את השוטר המבקש לערוך חיפוש בהסכמה להודיע לאזרח על זכותו לסרב ועל כך שהסירוב לא ייחשב לחובתו, תמנע, אפוא, מצב שבו נפגעת פרטיותם של אזרחים אך משום שהם אינם מודעים לזכויותיהם.
לפסק הדין בעניין אברהם בן חיים ואח' נגד מדינת ישראל
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.