האם שבה לקיבוץ ממנו פונתה ב-7.10 – האב ביקש פטור ממזונות

נטען שהפרודה "לא חייבת לגור בבית כזה מפואר", כך שאין הצדקה לחיוב האב במדור, אך ביהמ"ש קבע: מדובר במהלך טבעי ההולם את טובת הקטינים

בית המשפט למשפחה בקריות דחה לאחרונה בקשת אב ל-3 לפטור אותו ממזונות ומדור, בין היתר בטענה שפרודתו "אינה חייבת לגור בבית כה מפואר" בקיבוץ שממנו פונו היא והילדים בשל טבח ה-7.10. השופטת שירי היימן הדגישה שחזרת האם והקטינים למקום מגוריהם המקורי - בו נמצאים המסגרות והחברים המוכרים לילדים - היא מהלך טבעי שאינו פוגע בזכאותה למזונות.

הצדדים התחתנו בשנת 2000 והביאו לעולם שלושה ילדים, הגדולה שבהם (21) משרתת כיום בקרבי בצה"ל. לאחר 23 שנות נישואים פתחו בני הזוג בהליכי גירושין, ובשלהי 2024 נקבע כי האב יישא במזונות זמניים בסך 1,600 שקל עבור שני הקטנים. בגין הבת החיילת לא נקבעו אז מזונות מאחר שהייתה זכאית למענק מפונים, ואולם בהמשך, עם הפסקת תשלום המענק, חויב ב-250 שקל עבורה.

אלא שלטענת האם, יש לחייב את האב בסכומים גדולים יותר. היא סיפרה שבעוד הכנסותיה החודשיות מסתכמות בכ-13,000 שקל בלבד, אלו של בעלה לשעבר מגיעות לכ-35,500 שקל בחודש. בנסיבות אלה, עתרה לחייבו ב-5,255 שקל עבור מזונות שלושת הילדים ומדורם, כמו גם בשל היותה "הורה מרכז".

מנגד טען האב כי יש לפטור אותו לחלוטין ממזונות, על רקע זמני השהות השווים של הצדדים עם ילדיהם. בתוך כך נטען שהאם אינה ממצה את כושר השתכרותה, וכי "בחרה לגור בבית מפואר" בשווי 4 מיליון שקל. מדובר בבית בקיבוץ שבו התגוררה המשפחה במהלך הנישואים, ושממנו פונו האם והילדים בשל מתקפת ה-7.10. לו נזקקה לכסף, טען האב, הייתה פרודתו יכולה למכור את הנכס או להשכירו ולגור בבית צנוע יותר – כך שאין הצדקה לחייבו, בנסיבות העניין, בהוצאות אחזקת מדור.

תורם לתחושת ביטחון ויציבות

אבל השופטת היימן דחתה את ניסיון האב להטיל דופי בבחירת האם לחזור עם הילדים לבית שממנו פונו בעל כורחם, במטרה לחמוק מהוצאות מדור. זאת על רקע תסקיר שציין כי הבן והבת הקטנים עברו – ועדיין עוברים – תקופה קשה הכוללת לחץ וחרדה, וכי חברותיה של הילדה נמצאות בקיבוץ. עוד צוין שבשל מצבה הרגשי המורכב על רקע הפינוי, נרשמו בעניינה בעיות התנהגות.

"בנסיבות המתוארות אין פסול בכך שהאם חזרה להתגורר עם הקטינים בבית בו נהגו לגור מאז ומתמיד, בסמוך למוסדות החינוך והחברים המוכרים, דבר שיש בו בכדי לבסס את תחושת הביטחון והיציבות של הקטינים. בוודאי שאין זו סיבה לפגוע במזונות וביכולת האם לספק את צרכי הקטינים", קבעה השופטת נחרצות.

אשר לחישוב המזונות בפועל, מצאה השופטת שהכנסות האב מסתכמות ב-29,100 שקל בעוד אלו של האם - אפילו בהינתן מיצוי כושר השתכרותה - מגיעות רק לכ-13,700 שקל. על הרקע הזה הוחלט שעל האב לשלם לאם מזונות (לרבות מדור), וזאת על אף חלוקת זמני השהות השווה ביניהם.

בסיכום העניין נקבע שהאב יעביר לאם מזונות בסך 1,050 שקל עבור כל אחד משני ילדיהם הקטנים, סכום שכולל השתתפות בהוצאות מדור. אשר לבת החיילת, הובהר שאין במשכורתה הצבאית כדי לשלול ממנה את זכאותה למזונות, ומשכך על האב לשלם בגינה 350 שקל נוספים. בתמונה הכוללת ישלם האיש לפרודתו 2,450 שקל בחודש, בתוספת מחציות הוצאות חינוך ובריאות חריגות.

• ב"כ האם: עו"ד זהר גולן
• ב"כ האב: עו"ד רויטל (טלי) אבידן

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.