החליקה בחצר ביתה - ותפוצה בכרבע מיליון שקל

כחודשיים לאחר כניסתה לבית שקנתה, נפלה הדיירת בעוצמה ושברה את היד. המחוזי הטיל 50% מהאחריות על המוכר שהציב אריחים שאינם עומדים בתקן נגד החלקה

החליקה בחצר הבית החדש שקנתה - ותפוצה במאות אלפי שקלים: בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה את תביעת הדיירת, ששברה את ידה כתוצאה מהנפילה, לחיוב המוכר בפיצוי, בשל התקנת אריחים מחליקים שאינם עומדים בדרישות התקן. השופטת אפרת קריב דחתה את ניסיונו לטעון שהיא החליקה במקלחת.

תחילת הפרשה בנובמבר 2010, אז רכשה התובעת (63) את הבית מושא ההליך מהנתבע. היא החלה להתגורר בו בפועל בתחילת דצמבר אותה שנה. בתביעה שהגישה לבית המשפט, באמצעות עו"ד צהלה הלוי ועו”ד מזל דיין, סיפרה שבחלוף חודשיים בלבד מכניסתה למשכנה החדש, בפברואר 2011, החליקה בעוצמה בחצר ביתה.

לדברי התובעת עובר לתקרית בנה סייע לה לתלות תמונה בסלון, כשלפתע שמעה את שער הכניסה לבית נטרק בגלל רוח וגשם. היא רצה החוצה כדי לסגור אותו, אלא שאז החליקה על שביל הכניסה ונחבלה בידה הימנית, שהייתה מקובעת במתלה בשל ניתוח שעברה לפני לכן.

טענתה המרכזית הייתה שהאריחים בחצר היו מסוג שאינו נגד החלקה והיוו מפגע חמור, בהיותם לא מתאימים לריצוף חוץ. במסגרת טיעוניה הציגה הדיירת תוצאות בדיקה ממכון התקנים שלפיהן הריצוף לא עמד בדרישות התקן למקדמי התנגדות להחלקה. לדבריה מאז התאונה ועד היום היא סובלת מכאבים ומגבלות תנועה ובכתף ויד ימין, המפריעים לתפקודה היומיומי ולעבודתה כאחות.

הנתבע - מוכר הבית שגם בנה אותו, טען להגנתו באמצעות עו"ד דניאל דן-גור כי אחריותו, ככל שקיימת, מוגבלת לפגמים נסתרים בלבד בנכס, כאשר הריצוף בחצר אינו כזה אלא היה בידיעת התובעת. יתרה מכך, לטענתו בן-זוגה של האישה אמר בזמן אמת שהיא בכלל החליקה במקלחת, ולא בחצר. מכל מקום, המוכר ביקש כי אם תיקבע אחריותו, יש להשית על התובעת אשם תורם מכריע.

אי-התאמה שקופה

השופטת קריב דחתה את גרסת ההחלקה במקלחת שהעלתה ההגנה, בהיותה עדות שמועה, וקיבלה את זו של התביעה, לפיה החלקת התובעת אירעה בחצר. בהמשך היא קבעה שעל המוכר מוטלת אחריות עקרונית לנזקי האישה, במיוחד כשמדובר במי שהקים את הבית בעצמו.

"אריחי ריצוף שאינם עומדים בתקן נגד החלקה (אנטי-סליפ) מהווים 'אי-התאמה' המטילה אחריות על המוכר", הסבירה השופטת, שחידדה כי "התובעת אומנם ראתה את הריצוף בעין, אולם מדובר באי-התאמה שקופה - משמע גלוי לעין, אך הסטייה מהתקן אינה ידועה". מסקנתה הייתה שהנתבע אחראי כלפיה בגין מפגע האריחים המחליקים, הגם שלא באופן מוחלט.

בהקשר לכך קיבלה השופטת חלקית את טענת המוכר, שיש לייחס לבעלת הבית חלק מהאחריות לתאונה, והשיתה עליה אשם תורם בשיעור 50%. היא ציינה שבמועד התאונה האישה כבר התגוררה חודשיים בבית שרכשה, וכי אם מישהו אחר היה נופל בחצר האחריות הייתה עליה.

בהינתן נכות רפואית קבועה של כ-20% כתוצאה מהתאונה ונכות תפקודית של כמחצית מכך, ולאחר ניכוי אשמה התורם, פסקה השופטת לתובעת פיצוי בסך 226 אלף שקל עבור ראשי הנזק השונים כגון כאב וסבל, אובדן השתכרות טעזרת צד שלישי. בנוסף נפסקו לטובתה שכ"ט עו"ד של כ-45 אלף שקל וכן הוצאות משפט.

• ב"כ התובעת: עו"ד צהלה הלוי ועו"ד מזל דיין
• ב"כ הנתבעים: עו"ד דניאל דן-גור

לפסק הדין המלא בתיק ת"א 53621-12-17

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.