אין לחשוד זכות גורפת לסרב למסור מסמכים

רע"פ 8600/03, מדינת ישראל נ' גלעד שרון

המדינה ערערה כנגד החלטת בית המשפט המחוזי, אשר קבעה, כי לחשוד, כמו לנאשם, מוקנית זכות שתיקה מוחלטת, להבדיל מחסיון מפני הפללה עצמית בלבד, אשר מוקנית לעדים וכי זכות שתיקה זו משתרעת גם על מסירתם של מסמכים, ועל כן אין המשיב חייב במסירת מסמכים על פי הצו שהוצא.

בית המשפט קבע, כי לא קיימת לחשוד הזכות לסרב למסור מסמכים אשר בידיו באופן גורף, גם אם אין במסמכים אלה כדי להפלילו. לפיכך, ככל שהדבר נוגע למסמכים, בפני החשוד עומד רק חיסיון מפני הפללה עצמית מכוח סעיף 47 ועל פי תנאיו. בית המשפט הוסיף, כי " חיסיון זה אינו מקנה לחשוד, אשר נצטווה בצו בית משפט להמציא מסמכים, את הזכות להתעלם מן הצו, אף אם יש במסמכים אותם נצטווה להמציא, כדי להפלילו".

בית המשפט קבע, כי כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה על ידי חשוד לשחררו מן החובה להמציא מסמכים, על בית המשפט לבחון את המסמכים בשני שלבים: ראשית, לבחון בכל אחד מן המסמכים את החשש להפללה עצמית. שנית, לעניין המסמכים אשר לגביהם קיים החשש להפללה עצמית, ישקול בית המשפט האם ראוי בנסיבות העניין להעניק לחשוד "חיסיון שימוש" כך שיוסר מעל מסמכים מסוימים החיסיון מפני הפללה עצמית, אך יובטח לחשוד כי מסמכים אלה לא ישמשו כראיה נגדו בהליכים משפטיים בעתיד.

בית המשפט קיבל את ערעור המדינה והורה להחזיר את התיק לבית משפט השלום, אשר יעיין במסמכים אותם נדרש המשיב למסור, ככל שאלה בידו וככל שהמשיב יסרב למסרם.

רע"פ 8600/03, מדינת ישראל נ' גלעד שרון

למדור משפט פלילי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.