"אין לו כיפה וציצית": האב התנגד לבית ספר דתי - והפסיד

חרף התעקשות האב על חינוך חילוני, ביהמ"ש נעתר לבקשת האם לרשום את בנם לכיתה א' במוסד ממלכתי-דתי הסמוך למקום מגוריה: "יקל על הגעתו"

חרף התנגדות אביו, שרצה חינוך חילוני: בן 6 יחל את שנת הלימודים הקרובה במוסד דתי – כך הכריע לאחרונה בית המשפט למשפחה בחדרה. השופטת עינת גלעד משולם נעתרה לבקשת האם לרישום הקטין לבית ספר ממלכתי-דתי הקרוב למקום מגוריה, זאת על רקע המלצת גורמי המקצוע שהדבר ישרת את טובתו.

מדובר ביליד 2019 הסובל מעיכוב התפתחותי ומתחנך כיום בגן חובה חילוני. הוא צפוי לעלות בשנה הקרובה לכיתה א', אלא שבין אמו הדתייה לאביו החילוני התגלע סכסוך נוקב בשאלת צביון המוסד אליו יירשם – אשר בהיעדר הסכמתם, הוצרך להכרעת בית המשפט.

האם תמכה עמדתה, בין היתר, בקרבת בית הספר הדתי למקום מגוריה - כ-200 מטר בלבד - בשילוב העובדה שהיא אינה ניידת, וכי הקטין שוהה רוב הזמן אצלה. מנגד, טענה, בית הספר החילוני שאליו מבקש האב לרשום את בנם מרוחק כ-5 ק"מ מביתה, באופן שייאלץ את הילד "לחצות כבישים ראשיים" ולהסתכן.

האם הרגיעה שבית הספר בו היא מעוניינת אינו "חרדי", וכי בנה מביע התרגשות ללמוד שם - לטענתה עם יתר חבריו מהגן. אלא שהאב, מצדו, טען כי יש להמשיך ברצף המסגרות החילוניות בו הוצב הקטין, ולרשום אותו בהתאם לבית ספר ממלכתי שאינו דתי. הוא כפר, בתוך כך, בגרסת האם כי רוב חבריו מהגן יעברו עמו למוסד הדתי, וסיפר שאדרבה – עלה מסקר כי 80% צפויים לעבור לזה החילוני.

האב אף הביע חשש כי בנו ירגיש חריג במסגרת הדתית, שכן אינו חובש כיפה ולובש ציצית, והוסיף כי רישומו אליה אף עלול להוביל לניכור הורי כלפיו.

"יש לתת משקל לרצונו"

אלא שעמדת גורמי המקצוע הייתה מנוגדת חזיתית לזו של האב: הן העובדת הסוציאלית והן האפוטרופוסית לדין שמונתה כדי לשמש פה לקטין בהליך המשפטי, ציינו פה אחד שהילד "מתרגש" לקראת העלייה לכיתה א' בבית הספר הדתי, וכי אינו מעוניין לעבור לזה החילוני, לאחר שכטענתו ראה שם "ילדים מרביצים".

השופטת גלעד משולם אימצה את עמדותיהן וקיבלה, בהתאם, את תביעת האם. "מדובר בקטין שיודע להביע את רגשותיו ומחשבותיו. רצונו הובע והוא מתיישב עם טובתו. יש לתת משקל ראוי לרצונו, לבטח כאשר זה מתיישב עם בחינת גורמי המקצוע", כתבה. היא דחתה, בתוך כך, את חשש האב כי בנו ירגיש חריג במסגרת הדתית.

הודגש, לעניין זה, כי על-פי דיווחה של העובדת הסוציאלית מדובר בילד ה"מכיל בתוכו גם אורח חיים חילוני וגם אורח חיים מסורתי/דתי", על רקע השקפות החיים השונות של שני הוריו, באופן שמפיג ממילא את החשש מפני הרגשתו כמוזר בבית הספר הדתי. לבסוף התייחסה השופטת אף לקרבת המוסד לביתה של האם חסרת המכונית, כשיקול נוסף לקבלת בקשתה.

"אין מחלוקת שהאם אינה ניידת והקטין שוהה יותר בביתה, משכך שיקול לוגיסטי זה מהווה טעם משמעותי בהבטחת רציפות ונוחות הגעת הקטין למוסד החינוכי", חידדה השופטת בהקשר הזה. היא הורתה, לפיכך, על רישום הילד למוסד הדתי, כבקשת אמו, וקבעה שהדבר יבוצע מיידית, על מנת להבטיח את מקומו שם.

• ב"כ התובעת: עו"ד חגית ועקנין
• ב"כ הנתבע: עו"ד עמליה בן חמו

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.