- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
המשפחה טענה שהצוואה מזויפת. הזוכה: "אין להם זכות - המנוח מאומץ"
אדם שביקש לקיים צוואה של גבר ערירי שהוריש לו את רכושו נתקל בהתנגדות של קרובי משפחה מצד אמו של המנוח. בקשתו לדחות את ההתנגדות על הסף בטענה שהמנוח לא היה הבן שלה באופן רשמי – נדחתה
בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר להמשיך הליך של התנגדות לקיום צוואה במסגרתה הוריש גבר ערירי את כל רכושו לאדם זר, בטענה שזויפה. את ההתנגדות הגישו 15 קרובי משפחה של המנוח מצד אמו, שלכאורה זכאים לרשת אותו על-פי דין. הזוכה על-פי הצוואה טען שאין להם זכות להתנגד מאחר שהמנוח לא היה הבן הביולוגי של קרובת המשפחה ולא אומץ על-ידה כדין, אבל השופט נפתלי שילה קבע שהטענה הזו צריכה להתברר לעומק במסגרת ההליך שמתנהל בבית המשפט למשפחה.
בצוואה של המנוח מ-2016 הוא הוריש את כל רכושו לאדם שאינו קרוב משפחה שלו. לאחר שנפטר, הגיש אותו אדם בקשה לקיום צוואה ונתקל בהתנגדות של 15 קרובי משפחה של המנוח מצד אמו, שטענו שהיא מזויפת ושמדובר בנוכל שמעורב בהליכים פליליים של הונאה.
בתגובה, ביקש הזוכה על-פי הצוואה לדחות את ההתנגדות על הסף. הוא ציין כי מחוות דעת גניאולוגית שנערכה במסגרת הליך לניהול מנהל עיזבון, עלה כי המנוח לא היה הבן הביולוגי של קרובת המשפחה אלא בן מאומץ. העניין הוא שאין שום מסמך רשמי על כך שאומץ כדין ומשכך אין למתנגדים זכאות לרשת אותו לפי חוק הירושה.
היועץ המשפטי לממשלה התערב בהליך וביקש לדחות את הבקשה של היורש תוך שציין כי קרובת המשפחה רשומה כאמו של המנוח במשרד הפנים ולפיכך יש ראיה לקשר המשפחתי ביניהם. בית המשפט למשפחה קיבל את עמדת היועמ"ש וקבע כי אם המבקש סבור שהאימוץ לא היה חוקי והמרשם שגוי, הוא צריך לפתוח בהליך לתיקון המרשם.
בבקשת רשות ערעור שהגיש על החלטה זו, חזר המבקש על הטענה שאי אפשר להכיר ברישום של המנוח כבנה של קרובת המשפחה של המתנגדים. הוא הדגיש כי אף אחד מהם לא הוכיח שהמנוח אומץ כדין, וכי מדובר בקרובי משפחה רחוקים שכלל לא היו בקשר עם המנוח.
המתנגדים טענו לעומת זאת כי המבקש מנסה למנוע מבית המשפט לערוך בירור לגבי אמינות הצוואה תוך שהדגישו כי מדובר באדם שכלל לא הכיר את המנוח. עוד הם טענו שאין שום ראיה לכך שהמנוח היה בן מאומץ ולא ביולוגי, ושבכל מרשם רשמי הוא רשום כבנה של קרובת המשפחה שלהם. לטענתם, ההשערה של הגניאולוגית שהוא היה מאומץ נסמכה על שמועות שלא מבססות שום מסקנה עובדתית לגבי אימוץ.
יש להם זכות
השופט נפתלי שילה דחה את הבקשה. הוא קבע כי שאלת האימוץ – שנמצאת במחלוקת בין הצדדים – צריכה להתברר במסגרת הליך ההתנגדות שמתנהל בבית המשפט למשפחה. הוא הוסיף כי גם אם יש סיכוי לכך שהמנוח לא אומץ כדין עדיין יש למתנגדים זכות להתנגד על בסיס הרישום הנוכחי שלפיו המנוח היה בנה של קרובת המשפחה שלהם. זאת, משום שנכון לעכשיו, על-פי הרישום הם נחשבים ליורשים החוקיים שלו לפי חוק הירושה.
עוד קבע השופט שבית המשפט צדק כשקבע שאם המבקש חושב שהמרשם שגוי הוא צריך לפתוח בהליך מתאים.
המבקש חויב בהוצאות של 7,500 שקלים למתנגדים ו-2,500 שקלים ליועמ"ש.
- ב"כ המערער: ארבל עזריה, עורך דין צוואות
- ב"כ המשיבים: עו"ד בעז קראוס (בשם המתנגדים), עו"ד כליל וולקן (בשם היועמ"ש)
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
