מאת: עו"ד יצחק סימן טוב
לפסק הדין בעניין פלוני נ' פלונית
בהסכם הגירושין התחייב הגרוש לשלם לאשתו מזונות של כ-2,000 דולר עד אשר תתחתן בשנית. האיש, שלא ציפה שהחיוב יימשך גם בחלוף למעלה מ- 20 שנה, ביקש לשים להתחייבותו קץ. האם בית המשפט יסכים לפתוח את ההסכם ולבטל את החיוב?
בני זוג החליטו להתגרש בחלוף כ-21 שנות נישואים. בהסכם הגירושין שנחתם ב- 1989 התחייב הבעל, בין היתר, לשלם לאישה מזונות של 1,915 דולר צמודי מדד לכל ימיה חייה, אלא אם תחיה עם גבר אחר. כמו כן, התחייב לממן ביטוח חיים שהנהנית היחידה בכספיו תהיה האישה. ההסכם אושר בבית המשפט המחוזי בתל אביב והשניים התגרשו.
כעבור כחמש שנים, התווספה להסכם הוראה כי ביטוח החיים יעמוד על 200 אלף דולר. תוספת זו אושרה על ידי בית המשפט.
באוגוסט 2009 ולאחר ששילם לאישה ולביטוח החיים כספים במשך כ-20 שנה, הגיש הבעל תביעה לביטול מזונות האישה ולחלופין להפחתתם. לטענתו, בחלוף השנים החיוב חודשי של המזונות וביטוח החיים תפח והפך למכביד ביותר, והוא אינו יכול לעמוד בו. ביהמ"ש למשפחה דחה את התביעה.
האיש לא הסכין עם תוצאה זו, וערער לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. האיש טען, כי כיום סכום המזונות בצירוף ביטוח החיים עומדים על כ- 9,500 שקל לחודש. לדבריו, מזה כשנתיים אינו מצליח לעמוד בתשלומי הביטוח, וכיום, בהיותו בגיל הפנסיה, הוא אינו יכול לאפשר לעצמו לשלם לאישה סכום כה גבוה.
לדבריו, מטה לחמו נגדע בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, ולעומתו, לאישה שלוש דירות בארה"ב, בנוסף לשתי דירות בארץ. לדבריו, יש לה גם כספים נזילים בסכום של כמיליון שקל.
לטענתו, כאשר הסכים לחתום על ההסכם, לא תיאר לעצמו שבאמת יצטרך להמשיך לשלם את מזונותיה עשרות שנים.
האישה התנגדה לערעור. לדבריה, אין מקום לשנות את ההסכם, כאשר החיוב במזונות היה בתמורה לויתורה על זכויות בעסק שהיה למערער. היא טענה, בין היתר, כי המערער, איש עסקים ממולח, מסתיר את מצבו הכלכלי האמיתי, וברשותו מיליוני שקלים.
התחייבות חריגה
סגן נשיאת ביהמ"ש, השופט ישעיהו שנלר, קבע כי המערער לא הוכיח שינוי נסיבות מהותי כמו הפחתה משמעותית בהכנסותיו, אולם - מכיוון שהתחייבותו בהסכם היא התחייבות חריגה בנוף המזונות - חלוף הזמן כמו גם גילו של המערער, כשלעצמם, מהווים שינוי נסיבות מספק.
השופט ציין, כי פעמים רבות מתחייבים בעלים להמשיך לשלם מזונות גם לאחר הגירושין, על מנת שלא לעכבם. אלא שבדרך כלל, ההתחייבות, שמטרתה לאפשר לאישה לשקם את עצמה, היא לתקופה קצובה ולא לכל החיים.
במקרה חריג זה, קבע השופט, יש לבחון את ההסכם גם על פי תכליתו וכוונת הצדדים בעת עריכתו. בהקשר זה, יש ממש בטענה שהמערער לא חשב שבפועל ייאלץ לכלכל את המשיבה כל ימי חייה.
בהתחשב בגילו של המערער מחד ובצרכי האישה מנגד, קבע השופט כי אמנם אין מקום לבטל את המזונות לחלוטין, אך בהחלט ניתן להפחית את שיעורם ואת סכום ביטוח החיים.
לפיכך נפסק, כי ברגע שימלאו למערער 67 שנים המזונות יופחתו ל-1,000 דולר והביטוח יעמוד על 75 אלף דולר בלבד. לא נפסקו הוצאות.
לעניות דעתי, חשוב להבהיר, כי תשלום מזונות לאחר נישואין, כשלעצמו, הינו בגדר חריג, שכן ברגיל, מזונות אישה פוסקים עם הגט.
לפיכך, בנסיבות העניין אכיפת ההסכם במלואו הייתה בלתי צודקת. לכן, מן הראוי שבהסכמי גירושין או ממון בהם נקבעת תקופת מזונות לאישה, יש לתחום אותה לזמן קצוב ובנוסף לקבוע בהסכם מנגנון של ביטול או הפחתת המזונות.
לפסק הדין בעניין פלוני נ' פלונית
* עו"ד יצחק סימן טוב עוסק בדיני משפחה
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.