גמלאי בן 72 טען שפוטר מתפקידו כאיש אחזקה ב"אגודה למען הקשיש" ללא שימוע, רק מפני שהעז לשוחח עם מפקחת של משרד העבודה והרווחה. בית הדין האזורי ביקר את התנהלות האגודה, שפיטרה אותו ללא כל סמכות, והורה על ביטול פיטוריו.
לפני כ-11 שנים החל האיש לעבוד כאיש אחזקה וכנהג של האגודה למען הקשיש, עמותה המפעילה מועדוני יום לקשישים בקריית גת.
האיש בן ה-72, סיפר שלפני כשנה הוא קיבל מכתב פיטורים לאחר שיחה קשה עם מנהליו, שהאשימו אותו בהפרת אמונם. הוא הכחיש ופנה אל מנכ"ל האגודה בבקשה לבטל את פיטוריו, אך לא קיבל תשובה.
פוטרתם שלא כדין?
פנו ל-עורך דין דיני עבודה
בעקבות זאת, הוא פנה אל בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בבקשה לבטל את פיטוריו, תוך תשלום שכרו ממועד הפיטורים. לחלופין, עתר התובע לקבלת פיצויים עבור פיטורים שלא כדין ואי עריכת שימוע.
התובע טען שהאגודה התנהלה בחוסר תום לב, כאשר החתימה אותו על טופס בו הצהיר על נכונותו לשמור על נאמנות למקום העבודה, והשתמשה בכך לרעתו לאחר שסירב לספר לה על שיחה שערך עם מפקחת מטעם משרד העבודה שביקרה במקום.
על פי גרסת התובע, פיטוריו מהווים למעשה ניסיון ל"סתימת פיות". כמו כן, התלונן התובע על כך שלא קיבל הזמנה לשיחה עם מנהליו, כך שכלל לא ידע שמדובר בשימוע.
מנגד, טענה האגודה שהתובע פוטר בשל התנהגותו הקלוקלת מאז פטירתו של המנכ"ל קודם. לדברי האגודה, התובע התעלם מדרישות מנהליו החדשים, התערב בעניינים שאינם קשורים אליו, וניסה להשחיר את פניה על ידי פנייה למפקחת.
בנוסף, האגודה עמדה על כך שערכה לתובע שימוע כדין לפי פיטוריו.
פיטרו ללא סמכות
בתחילת דבריו, הדגיש השופט צבי פרנקל את החשיבות בשמירת זכותו של עובד לשימוע לפני פיטורים, כאשר המטרה העיקרית היא לתת לאותו עובד הזדמנות לשמור על מקום עבודתו.
ואולם, במקרה זה השופט קבע שהאגודה לא הוכיחה כי שלחה או מסרה לתובע כל הודעה על זימון לשימוע, כך שלמעשה הוא לא יכול היה לדעת מראש מהן הטענות איתן עליו להתמודד.
לכן, השופט התרשם כי הסיבה העיקרית לפיטורי התובע, אם לא היחידה, היא העובדה שפנה אל המפקחת. מכיוון שהמפקחת, או כל אדם אחר שהיה נוכח כאשר התובע ביקש לשוחח עמה, לא זומן לעדות, הרי שכלל לא הוכח שהתובע התלונן על האגודה.
"בכל מקרה, פנייה למפקחת להתלונן או לדווח על עניינים אלה או אחרים אינה יכולה, לכאורה, כשהיא לעצמה, להצדיק פיטורים", כתב השופט.
בשלב זה, השופט הסביר כי האגודה – עמותה המחויבת לפעול לפי חוק העמותות – רשאית להגיש תקנון המאפשר לה לפטר עובדים. ואולם, האגודה לא הציגה כל מסמך בעניין, כך שלמעשה הסמכות לניהול ענייני העמותה בכל הנוגע לפיטורי עובדים, הייתה רק במסכות הוועד.
השופט הבהיר שלא הוצגה בפניו כל החלטה של ועד העמותה בדבר פיטוריו של התובע, ולכן הפיטורים לא נעשו כדין.
לפיכך, השופט הורה לאגודה להחזיר את התובע לעבודתו לאלתר, תוך תשלום שכרו המלא מיום הפסקת עבודתו.
האגודה אף חויבה לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 שקל לתובע, שחויב להשיב לאגודה כל פיצוי שקיבל בעקבות פיטוריו.
- ב"כ התובעת: עו"ד רועי גיל
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יונתן ארד
* עורך דין עוזי ערקובי עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין