כך ניצחה אוזבקית שהתגיירה את משרד הפנים

ביהמ"ש שוכנע כי הגיור שעברה בת ה-64 היה כן ורציני, כך שהיא זכאית למעמד עולה מכוח חוק השבות. נקבע שהחלטת רשות האוכלוסין וההגירה לדחותה הייתה בלתי סבירה

אוזבקית שהגיעה ארצה בשנת 2008 והתגיירה, קיבלה לפני כחצי שנה מעמד "עולה" מכוח חוק השבות. פסק הדין שניתן בבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים הפך את החלטת משרד הפנים אשר דחתה את בקשתה, כביכול בשל היעדר כנות הגיור. השופט נמרוד פלקס התרשם שהמרת הדת הייתה אותנטית, עד כדי כך שהעותרת נפרדה מחבר ישראלי מפני שהייתה "דתייה מדי" בשבילו.

העותרת נכנסה לישראל לפני כ-17 שנה, באמצעות רישיון עבודה בתחום הסיעוד. בראשית 2019 היא החלה בגיור, אשר הושלם כעבור כ-3 שנים בפני בית הדין של הרב קרליץ. לאחר השלמת הגיור, באמצע שנת 2022, פנתה האישה לרשות האוכלוסין וההגירה בבקשה לקבל מעמד "עולה" מכוח חוק השבות.

בהחלטה מפברואר 2024 דחתה הרשות את הבקשה, נוכח התרשמותה מהיעדר כנות הגיור. מכאן העתירה שהוגשה לבית המשפט בחלוף כשנה, בה טענה האישה שגיורה כן ואמיתי, וכי היא מקיימת אורח חיים יהודי. נטען שקביעת הרשות כי גיורה אינו אותנטי חסרת בסיס, ולפיכך יש להעניק לה את המעמד המבוקש.

הרשות, מצדה, נותרה איתנה בדעתה שאין מדובר בגיור כן, כך שעל העתירה להידחות בהיות החלטתה נכונה. במסגרת טיעוניה הבליטה הזרוע של משרד הפנים את סמכותה העקרונית לפקח על כך שמעמד "עולה" יינתן אך ורק למתגיירים כנים.

גוף הגיור: "יהודיה כשרה"

השופט פלקס קבע שסירוב הרשות להעניק מעמד עולה אינו סביר. הוא בניגוד אליה התרשם כי הגיור שעברה העותרת היה כן ואמיתי, כך שאין סיבה שלא להיעתר לבקשתה.

אינדיקציה מרכזית בהקשר הזה מצא השופט במכתב שהתקבל מבית הדין המגייר. במסמך צוין שלאחר ביקור שנערך בבית העותרת - על מנת לבדוק אם אכן מקיימת אורח חיים יהודי - עלתה התרשמות חיובית, תוך שהובע צער על החלטת משרד הפנים מושא העתירה.

בפסק הדין הובהר שהמכתב מגוף הגיור אינו מהווה סממן בלעדי לכנות התהליך. לדברי השופט "הוצגו שלל אישורים מאת בתי הכנסת, הקהילות אליהם שייכת העותרת, הרבנית שליוותה את הליך הגיור ומכרי העותרת", המלמדים כולם על אורח החיים היהודי אותו היא מקיימת, וממילא על כנות גיורה.

במסגרת זו צוין שאחת מאותם "מכרי העותרת" הינה אחות בן זוגה לשעבר, אזרח ישראלי, שסיפרה כי התמריץ לפרידת בני הזוג היה לא אחר מהקפדת האזרחית האוזבקית על קיום אורח חיים יהודי דתי - הקפדה שלא הייתה לשביעות רצונו של אחיה.

אלא שלדברי השופט, רשות האוכלוסין לא נתנה משקל ראוי - אם בכלל - לראיות הללו במסגרת החלטתה. יתרה מכך, היא הבהירה שאין בדעתה לבדוק את אורח חיי העותרת, על מנת ללמוד על כנות גיורה. בכך, למסקנתו, פעלה הרשות באופן בלתי סביר המנוגד לנהלים שלה עצמה.

החלטתו, בנסיבות העניין, הייתה לקבל את העתירה ולחייב את הרשות להעניק לאישה מעמד עולה, נוכח כנות גיורה. כמו כן נפסקו לטובתה 15 אלף שקל הוצאות משפט.

• ב"כ העותרת: עו"ד ר' ליפקין
• ב"כ המשיבה: עו"ד ש' רוזנבליט-שמעונוביץ (פמ"י אזרחי)

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.