תביעת רשלנות רפואית חמורה שהגישה משפחת המנוח נגד משרד הבריאות שהסתיימה בהסדר פשרה במסגרתו ישולמו לה פיצויים של 1.65 מיליון שקל שיתווספו ליותר ממיליון שקל שתקבל מביטוח לאומי.
בית המשפט המחוזי בחיפה אישר לאחרונה הסכם פשרה שנכרת בין משרד הבריאות לבין משפחתו של מטופל כבן 40, שנפטר לטענתה כתוצאה מרשלנות רפואית חריגה בחומרתה של הצוות הרפואי בבית החולים לגליל המערבי שבנהריה - שבבעלות המדינה. מבלי להודות באף אחת מהטענות נגדו, הסכים משרד הבריאות לשלם למשפחת המנוח פיצויים של 1,650,000 שקל. פיצוי זה יתווסף לתגמולים שצפויה המשפחה לקבל מביטוח לאומי בסכום מוערך של יותר ממיליון שקל.
בתביעה, שהוגשה לפני כשנה וחצי באמצעות עו"ד אלי א. עבוד נטען כי רק לאחר מותו של המנוח התגלה כי אבחונו כחולה סרטן היה שגויה והוביל בסופו של דבר לכריתת רגלו ולמותו בטרם עת.
לפי הנטען המטופל הובהל לבית החולים כשהוא סובל מכאב בטן והקאות אך שוחרר כעבור שעתיים לאחר צילום CT שנמצא תקין. למחרת הוא חזר שוב כיוון שכאבי הבטן לא פסקו. אז הוא אובחן על ידי מתמחה שעבדה במקום 11 חודשים בלבד כחולה בסרטן הקיבה ואושפז במחלקה הפנימית.
כעבור ימים ספורים מערכותיו קרסו והוא עבר ניתוח חירום אלא שהטיפול הרפואי גרם לו לנמק בגפיים והצוות הרפואי כרת את רגלו השמאלית. לאחר ניתוח זה הוא נפטר.
האירוע החריג הועבר לוועדת בדיקה מיוחדת של משרד הבריאות שהגישה דו"ח חמור על התנהלות הרופאים – החל בכך שמי שאבחנה את הסרטן הייתה מתמחה צעירה שלא התייעצה על רופאים בכירים, ואישרה שפעלה תחת לחץ עצום עקב טיפול בפצועים סורים.
בדו"ח הוועדה נכתב כי הרופאים היו כל כך שבויים בקונספציה שמדובר בסרטן, שלא טרחו לעבור על צילומי הרנטגן כדי להבין כיצד בחור צעיר ללא תופעות לוואי מוכרות כמו ירידה במשקל ואנמיה אובחן כחולה סרטן. הרופאים עצמם הביעו בפני הוועדה חרטה על התנהלותם הרשלנית.
בדו"ח המסכם הבהירה הוועדה כי ההתנהלות של הרופאים לא הייתה תקינה במספר מישורים, בהם שחרורו הפזיז של המנוח בעת הפנייה הראשונה למיון, בירור שטחי של מצבו לאשורו, ההחלטה לאשפז אותו במחלקה הפנימית במקום במחלקה הכירורגית והסתמכות מוחלטת על אבחון קריטי של מתמחה צעירה. "לא סביר בעיני הוועדה כיצד התורן הכירורגי לא הטיל ספק באבחנה וטרח לעבור על הצילומים ולשאול כיצד ייתכן שגבר בן 39 ללא ירידה במשקל ובנוכחות רמות המוגלובין גבוהות מאובחן כסרטן מפושט של הקיבה", נכתב.
המשפחה ביססה את תביעתה על תיאוריו החמורים של הדו"ח וטענה כי הטיפול הרשלני במנוח גדע את חייו של אדם צעיר, בריא וחזק שפרנס את משפחתו בכבוד.
כתב ההגנה שהוגש מטעם משרד הבריאות והקרן הפנימית לביטוחי הממשלה באמצעות עו"ד שרון גופמן-דביר, התנער מאחריות לחלוטין ונטען להיעדר קשר סיבתי בין מותו של המנוח לבין הטיפול הרפואי שקיבל בבית החולים הממשלתי. על אף מסקנות הוועדה הגדיל משרד הבריאות וטען בין השאר כי הטיפול במנוח היה מקצועי, מיומן וקפדני וכי הצוות הרפואי התייחס "בכובד ראש" למצבו הרפואי של המנוח. לשיטת משרד הבריאות הרופאים פעלו בשיקול דעת ולאחר שבוצעו בו כל הבדיקות הנחוצות ובהתאם להן ולתלונותיו.
אולם הצדדים לא ניהלו הליך מלא וגיבשו לאחר משא ומתן ארוך הסכם פשרה שלאחרונה אושר על ידי השופטת עדי חן-ברק.
הוסכם כי מבלי להודות באחריות לנזקים הנטענים בתביעה, הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה תשלם באמצעות חברת הביטוח ענבל פיצויים של 1,650,000 שקל לאלמנת המנוח וילדיו, וסכום זה יכסה על את כל דרישות ותביעות המשפחה בנוגע למקרה. יצוין כי התביעה הוגשה במקור גם נגד בית החולים אולם במסגרת הסכם הפשרה הוסכם על מחיקת התביעה נגדו.
- ב"כ התובעים: עו"ד אלי א.עבוד
- ב"כ הנתבעת (מדינת ישראל-משרד הבריאות): עו"ד שרון גופמן-דביר
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.