השופטת חייבה את האדריכלית בפיצוי של כ-30,000 שקל, לאחר ששוכנעה כי היא אמנם עבדה במסירות וברצינות, אך בשל חוסר מודעות ותשומת לב, ביצעה טעויות מהותיות הדורשות תיקונים.
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל חלקית את תביעתם של בני זוג נגד אדריכלית ומעצבת פנים שתכננה את המבטח שלהם באופן רשלני. השופטת רבקה ארד אמנם פסקה פיצוי נמוך מזה שדרשו התובעים, ובכל זאת שוכנעה שישנם כשלים מהותיים המצריכים תיקונים שיעלו עשרות אלפי שקלים.
בנובמבר 2013 חתמו התובעים והנתבעת על חוזה לביצוע עבודות אדריכלות תמורת 25,000 שקל. העבודות כללו שינוי מבני של הבית, ריצוף, רכישת מוצרים וכיוצא באלה. תביעתם, אותה הגישו ב-2015, עסקה בתכנון ועיצוב המטבח.
התובעים טענו כי הנתבעת תכננה את המבטח באופן רשלני שאינו מאפשר להם להשתמש בו. אל תביעתם צירפו חוות דעת חברת "בדק בית" שבה פורטו שורה של ליקויים. למשל, מקום צר מדי למקרר שאינו מאפשר את פתיחת הדלתות שלו, מגירה שלא נסגרת, כיריים שהותקנו קרוב מדי לקיר באופן שאינו מאפשר שימוש באחד הארונות, ארון מיקרו קטן מדי, ארון ייבוש כלים שמטפטף על שיש במקום על הכיור, ועוד.
בתבעיתם הם דרשו פיצויים בסך של כ-147,000 בגין עלות פירוק המטבח והתקנתו מחדש, החזר שכר הטרחה ששילמו לנתבעת, ופיצוי על עגמת נפש.
מנגד, הנתבעת טענה כי התובעים היו מעורבים מאד בתכנון המטבח ואישרו את התכניות מספר פעמים. לשיטתה, התובעים כלל לא מעוניינים בתיקון הליקויים (תוך שימוש בפתרונות שהוצעו להם) אלא פועלים במטרה לסחוט כספים.
בתוך כך התובעת אף הגישה תביעה נגדית לפיצויים בגין שעות עבודה נוספות, פגיעה במוניטין בשל הגשת תביעה בחוסר תום לב, ועוגמת נפש.
אין צורך לפרק
על מנת להעמיק ולהבין את המטרייה, השופטת ארד מינתה אדריכלית פנים במומחית מטעם בית המשפט.
לאחר שבחנה את החומר שהוצג לה, המומחית התרשמה שהנתבעת עשתה את עבודתה נאמנה, התייחסה לפרויקט ברצינות ובמסירות. עם זאת, המומחית מצאה בפרויקט מספר כשלים, שלא נבעו מזלזול אלא מחוסר מודעות.
כך למשל, המומחית היתה בדעה שבדיקת גודל המקרר זה לא מספיק, אלא הנתבעת היתה צריכה לבדוק את דגם המקרר עצמו ואופן הפתיחה שלו. כמו כן, משטחי העבודה של השיש היו קטנים מדי, והמומחית סברה כי הנתבעת היתה צריכה להסביר זאת לתובעים ולהקטין למשל את גודל השולחן שהם דרשו. בהמשך פירטה המומחית ליקויים זניחים יותר, כגון מגירת הכיריים ומבנה הארונות.
בסיכומה של נקודה זו, המומחית סברה שבניגוד לעמדת התובעים, אין צורך לפרק ולהתקין מטבח חדש, אלא יש לבצע תיקונים ושינויים מסוימים, אותן פירטה בחוות הדעת.
השופטת אדרי אימצה את דעת המומחית, תוך שציינה כי כפי שהתרשמה המומחית, מערכת היחסים בין הצדדים לא היתה טובה, והתובעת הציגה בפני הנתבעת דרישות רבות, בעוד שהנתבעת היתה קשובה ומפעם לפעם ערכה שינויים בהתאם לכך.
מכאן ההחלטה היתה לקבל את התביעה חלקית בהתאם להמלצות המומחית, שהעריכה את עלויות התיקון בסך כולל של 29,200 שקל.
בהמשך פסק הדין נדחתה התביעה הנגדית של הנתבעת, כאשר השופטת הבהירה כי "התובעים זכאים להביא עניינם לפני ביהמ"ש ואין לקבוע כי עצם הגשת תביעה מבססת פגיעה במוניטין. מה גם שהוכח כי נפלו ליקויים בתכנון המטבח".
בנוסף לפיצוי, הנתבעת חויבה לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד מוטי שחר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד רן אלפנדרי
עו"ד מאיסה ח'דירי
עוסק/ת ב-
דיני צרכנות ותיירות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין