בית משפט בבריטניה חייב את רונן אברבוך לשלם 160 מיליון דולר בשל הונאה בהיקפים אדירים. לאחר שנקבע כי ניתן לאכוף את פסק הדין בישראל הוא ביקש צו פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון - ונדחה
השופט דן סעדון דחה לאחרונה ערעור שהגיש רונן אברבוך, שצבר חובות עתק במעשי תרמית כשהועסק בבנק רוסי הפועל בבריטניה. לפני יותר מ-4 שנים קבע בית המשפט העליון שפסק הדין הבריטי המחייב את אברבוך לשלם כמעט חצי מיליארד שקל למספר חברות אכיף בישראל. אברבוך ביקש צו פתיחת הליכים אך נדחה בנימוק שהחובות נוצרו במרמה ולכן מתן הפטר לגביהם אינו אפשרי.
מרים ורונן אברבוך הם בני זוג ישראלים שמחזיקים גם באזרחות רוסית ולטבית. ב-2014 הם חויבו בפסק דין של בית משפט בלונדון לשלם כ-160 מיליון דולר לבנק רוסי הפועל בבריטניה וברוסיה. בית המשפט קבע כי השניים ביצעו הונאה בהיקפים אדירים שהביאה לכך שהבנק רכש אגרות חוב ארגנטיניות בשווי הגבוה פי 4 משוויין האמיתי. את ההפרש לקח אברבוך שעבד בבנק ואשתו סייעה לו בהלבנת הרווחים.
בעקבות פסק הדין עתרו מספר חברות זרות לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה להכריז שפסק הדין אכיף בישראל. ב-2016 התקבלה הבקשה וב-2018 דחה בית המשפט העליון ערעור שהגישו בני הזוג.
בבקשה לצו פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון הצהיר רונן אברבוך על חוב כולל בסך 480 מיליון שקל ל-3 נושים.
הממונה על חדלות פירעון במחוז תל אביב דחה את הבקשה. הוא נימק זאת בכך שכל החובות המוצהרים בבקשת החייב נוצרו במרמה ולפיכך הם מוחרגים מתחולת ההפטר על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בנסיבות אלה, כך נקבע, אין טעם בהליך.
בערעור על ההחלטה טען אברבוך כי הסמכות לקבוע אילו חובות יוחרגו מתחולת ההפטר נתונה לבית המשפט ולא לממונה. כמו כן לדבריו, המצב העובדתי בעניינו אינו חד משמעי: מעשיו אירעו לפני 11 שנים ויותר, בוצעו עם אחרים שלא ידוע מה עלה בגורלם והליכי גבייה שננקטו לא הניבו מידע על נכסים קיימים. לנסיבות אלה, טען אברבוך, יש משמעות שהייתה צריכה לבוא לידי ביטוי בדיון בבקשתו לצו פתיחת הליכים.
הוא הוסיף שהליכי חדלות פירעון אינם כלולים באמנה בין ישראל לבריטניה בדבר הדדיות בהכרה ואכיפת פסקי דין בעניינים אזרחיים.
טענה לא רלוונטית
השופט דן סעדון מבית משפט השלום בתל אביב דחה את הערעור. הוא הבהיר שמלשון החוק עולה כי סמכות הממונה לאשר או לדחות בקשה לצו פתיחת הליכים מחייבת אותו, בין היתר, לבחון אם הצו יסייע לחייב למנוע את חדלות פירעונו. לכן, אם הממונה נוכח בדיון בבקשה למתן צו פתיחת הליכים כי חובות החייב מוחרגים על פי דין מתחולת ההפטר, מבלי שיש שיקול דעת בעניין לבית המשפט או לממונה, הוא חייב לדחות את הבקשה.
השופט הדגיש שגם על פי הגישה המרחיבה בעניין סמכות הממונה וגם על פי הגישה המצמצמת יותר רשאי הממונה לשקול בגדר שיקוליו לצורך מתן צו פתיחת הליכים את הנתון לפיו כלל חובות המערער נוצרו במרמה, וככאלה הם מוחרגים מתחולת ההפטר.
הוא הוסיף שטענת המערער בעניין האמנה אינה רלוונטית שכן, גם אם יש ממש בטענה שצו בפשיטת רגל שניתן בבריטניה לא יכול לשמש מושא להליך הכרה בישראל, אין הדבר גורע מהאפשרות לבקש בישראל צו פתיחת הליכים על יסוד פסק חוץ הקובע חיוב כספי שהוכרז אכיף.
המערער חויב בהוצאות בסך 2,000 שקל.
- ב״כ המערער: ע"י עו"ד ווסר
- ב״כ הממונה: לא צוין
עו״ד דניאל גולשה
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין