בן 24 שהחליק בביתו ונחתך מזכוכית הגיע לטר"ם ובהמשך לאורתופד בקהילה. בית המשפט קבע כי אף אחד מהגורמים לא עשה את עבודתו כראוי
בית משפט השלום בקריות קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגיש צעיר בשנות העשרים לחייו נגד טר"ם ו"כללית" אשר טיפלו לפני מספר שנים בחתך שנפער בכף ידו הימנית, לאחר שהחליק בביתו והתנגש בחלון. על רקע שגיאה באבחנה ושיהוי בטיפול אשר הותירו את התובע, בעל עסק לתיקון טלפונים סלולריים, עם חוסר יכולת לכופף את הזרת, קבע השופט צבי כוחן שהנתבעות יפצו את הצעיר ביחד ולחוד על נזקיו.
במהלך אוגוסט 2017 החליק התובע, אז נער כבן 17.5, בביתו והתנגש באחד החלונות. כתוצאה מכך, נחתך משבר זכוכית בכף יד ימין ובזרת. לאחר התאונה פנה הצעיר לקבלת טיפול אצל רופא בקופת חולים כללית סניף כרמיאל, שמצדו הפנה אותו למרפאת טר"ם בעיר. רופא המוקד לרפואה דחופה אבחן שהתובע סובל משני שברים ולכן קיבע את הזרת ושחרר אותו עם המלצה להמשך מעקב אצל אורתופד בקהילה.
פניית התובע לאורתופד נעשתה 11 ימים אחרי התאונה אלא שהאחרון לא מצא בשלב זה קושי בכיפוף הזרת. אבחנה זו נעשתה על ידו רק בביקור השני שנערך למעלה מחודש אחרי הפציעה. בנקודה זו הופנה התובע למיון ברמב"ם שם עבר ניתוח בידו הימנית. עקב סיבוך שנוצר בזרת אחרי הניתוח הומלץ על ניתוח נוסף אך התובע בחר שלא לעשותו.
היה באשליה שהכול בסדר
במרץ 2019, כשהוא עדיין מתקשה לכופף את הזרת, הגיש הצעיר את התביעה לבית המשפט. לטענתו האבחון והטיפול בפציעתו בוצעו ברשלנות, שהותירה אותו ללא סיכויי החלמה ועם קשיים תפקודיים בעבודתו.
מנגד טענה טר"ם כי הטעות באבחון השברים יכולה להתרחש אצל כל רופא סביר, כך שאינה מהווה רשלנות. "כללית", שהואשמה כאמור באבחון מאוחר, גרסה כי אין קשר בין מועד מתן הטיפול לבין מגבלת התנועה באצבע – כלומר שהתובע היה סובל מהמגבלה בכל מקרה.
אלא שחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אותה אימץ השופט כוחן, שללה את עמדת הנתבעות. לעמדת המומחה רופא טר"ם, בקיבוע שביצע לזרת, "נתן לתובע אשליה שהוא מטופל ואין שום ממצא דחוף".
המומחה חידד כי החתך היה ממוקם במקום קריטי שהצריך מהרופא לחשוש לפגיעה בגידים ולהפנות את התובע למיון, ולא למעקב רפואי בקהילה. "הנה כי כן", כתב השופט, "אין מנוס מהמסקנה כי טר"ם התרשלה בטיפול הרפואי שהעניקה לתובע".
בהמשך קבע השופט, על סמך חוות הדעת, שגם התנהלות האורתופד הייתה רשלנית. לדברי המומחה, האורתופד לא ביצע בדיקה סבירה של אצבע כף היד כמצופה מאורתופד מומחה – מה שהוביל לעיכוב משמעותי באבחון הבעיה.
השופט הדגיש שאם האורתופד היה מפנה את התובע למיון במהלך ביקורו הראשון אצלו, עוד ניתן היה להציל את הזרת. אלא שחלון ההזדמנויות פוספס והתובע נותר עם כוח לפיתה מוחלש בזרת ועם חוסר יכולת לכופף את האצבע הזו באופן מלא.
בנסיבות אלה קבע השופט שהצעיר יפוצה ב-210,000 שקל עבור נזקיו השונים כגון הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. בנוסף נפסקו לטובתו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 61,872 שקל. השופט חילק את האחריות לתשלום בין טר"ם (40%) לבין ה"כללית" והאורתופד מטעמה שצורף כנתבע (60%).
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד רעות סהר כהן
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין