האב הצליח להשיג זמני שהות שווים אף ששניים מהילדים מתחת לגיל 6. המזונות הופחתו מסך של 3,500 שקל ל-2,700 שקל
השופטת יוכבד גרינוולד-רנד קיבלה לאחרונה בקשה של אב להפחית את סכום המזונות הזמניים שנקבעו בהחלטה מנובמבר 2020. לבני הזוג שלושה ילדים מתחת לגיל 8. השופטת קבעה כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הפחתת המזונות ב-800 שקל לחודש. זאת, בין היתר לנוכח זמני השהות השווים וצמצום הפער שהיה בהכנסות הצדדים.
בני הזוג נישאו ב-2012 ונולדו להם שלושה ילדים, כיום בני 8, 5 ו-שנתיים וחצי. לאחר שנפרדו טענה האישה כי האיש נקט כלפיה באלימות מילולית ומשלא שיפר את דרכיו החליטה לעזוב את הבית יחד עם הילדים לבית הוריה.
האישה, שיוצגה על ידי עו"ד נטלי ברדוגו, הגישה בקשה לפסיקת מזונות זמניים לילדים. היא טענה כי היא סייעת בגן אך מאז לידת הבן הקטן אינה עובדת, אין לה הכנסות כלל והיא לא מחזיקה בחסכונות.
לדבריה, האיש עובד בהייטק והצדדים מתנהלים בחשבונות נפרדים כך שהיא לא יודעת כמה בדיוק הוא מרוויח אך היא סבורה שמדובר בסכום של 22,000 שקל לחודש. היא עתרה לפסיקת מזונות בסך של 7,340 שקל.
האיש, שיוצג על ידי עו"ד ספיר בן אליהו טען כי הוא עובד כשכיר ומשתכר 15,800 שקל לחודש. לטענתו, האישה עבדה בעבר כסייעת והשתכרה 4,050 שקל לחודש ועליה לשוב לעבוד ולממש את פוטנציאל ההשתכרות שלה על מנת לסייע בפרנסת הקטינים.
בהחלטה שניתנה לפני כשנה וחצי חייבה השופטת יוכבד גרינוולד-רנד את האב ב-700 שקל לחודש עבור הילדה הגדולה וב-1,400 שקל לחודש עבור כל אחד מהילדים הקטנים, ובסך הכל 3,500 שקל.
חלוקה שווה גם בהסעות
לאחר מתן ההחלטה פעל האב להשגת משמורת משותפת על שלושת הילדים. לצורך כך הוא שכר דירה ליד דירת האם והחליף מקום עבודה. המאמצים נשאו פרי וביוני 2021 קבעה וועדת התסקירים של שירותי הרווחה מתכונת זמני שהות שוויונית, כולל לינה.
בנסיבות אלה ביקש האב להפחית את המזונות ונערך דיון נוסף בסוגיה. בסופו של דבר השופטת נעתרה לבקשה וקבעה כי מדובר בשינוי נסיבות מהותי.
היא כתבה כי במועד מתן ההחלטה הראשונה האם לא עבדה כלל וגרה בבית הוריה בעוד האב עבד כשכיר והסדרי השהות לא היו סדירים. לאחר מכן האם התחילה לעבוד כסייעת לקשישים והיא מרוויחה 4,000 שקל לחודש בעוד היקף הכנסות האב פחת מאחר שנאלץ לעזוב את עבודתו הקודמת כשעבר לגור בסמוך לאם ולילדים.
השופטת ציינה כי שינוי נוסף הם זמני השהות השווים המפחיתים את הוצאותיה השוטפות של האם ביחס להוצאותיה לפני ההחלטה הראשונה.
בסיכומו של דבר השופטת הפחיתה את התשלום עבור כל אחד מהילדים הקטנים ל-1,000 שקל לחודש עד גיל 6 (מגיל זה הסכום יעמוד על 700 שקל). עוד נקבע כי ההוצאות החריגות יתחלקו שווה בשווה וקצבת הביטוח הלאומי שמשתלמת עבור הילדים תתחלק בין שני הצדדים בחלקים שווים.
בנוסף ובהתאם לבקשת האב חילקה השופטת את נטל ההסעות וקבעה כי שני הצדדים יחלקו בו באופן שווה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין