חברת הפיתוח העסקי "GONOGO" טענה כי היא זכאית לעמלת תיווך על עסקה בשווי 4.5 מיליון שקל למכירת מניות מ-2012. בית המשפט קיבל את התביעה באחרונה וקבע כי בינה לבין החברה שקיבלה את העמלה – "ביזנס הרמוני" – היה הסכם שותפות בעל פה.
בתביעה שהגישה ב-2013 טענה חברת הליווי העסקי "GONOGO", כי ב-2008 חתמה עם חברת האריזות "נרקיס" על הסכם למציאת משקיע בתמורה ל-"עמלת תיווך" של כ-5% מהעסקה.
לייעוץ בתחום:
עורך דין מסחרי
לדבריה, ב-2012 גילתה במקרה כי נמצא משקיע, ובעל מניות מרכזי ב"נרקיס" מכר את מניותיו בחברה תמורת 4.5 מיליון שקל. עוד היא גילתה כי העסקה התבצעה בתיווך "ביזנס הרמוני" – שותפות שנמצאת בבעלות שני רואי חשבון שהייתה עמה בקשרים עסקיים.
לטענת התובעת, כשלוש שנים קודם לכן היא צירפה את "ביזנס הרמוני" לצוות איתור המשקיע ל"נרקיס" וסיכמה עמה בעל פה כי אם אחת מהן תמצא משקיע – הן יחלקו את עמלת התיווך שווה בשווה.
היא הדגישה כי בעקבות סיכום זה הפגישה בין "ביזנס הרמוני" לבין "נרקיס" אך לא עודכנה על כך שבהמשך עסקת המניות יצאה בסופו של דבר אל הפועל.
בדיעבד התברר לה כי ב-2011 נחתם הסכם תיווך בין "נרקיס" לבין "ביזנס הרמוני" ולדבריה שתיהן עשו "יד אחת" כדי להוציא אותה מ"מעגל קבלת העמלות".
"GONOGO" הוסיפה כי להערכתה "הרמוני" קיבלה עמלה של 360,000 שקל על העסקה והיא זכאית למחצית מהסכום. את התביעה היא הגישה גם כנגד "נרקיס" וכנגד בעל המניות.
"נרקיס" טענה כי היא לא הייתה שותפה לעסקת מכירת המניות וכי ההסכם בינה לבין התובעת היה בנוגע למציאת "משקיע" ולא "רוכש מניות".
בעל המניות טען כי הוא לא היה צד להסכם התיווך מ-2008 והתובעת לא הייתה "גורם יעיל" להוצאתה לפועל של עסקת מכירת המניות ואינה זכאית לעמלת תיווך.
לטענת "ביזנס הרמוני", היא לא הייתה שותפה של התובעת ולא חתמה עמה על כל הסכם לחלוקת עמלת התיווך.
שיקולים אינטרסנטיים
השופטת נאוה ברוורמן מבית משפט השלום בתל אביב קיבלה את טענת התובעת כי עסקת מכירת המניות היא בגדר "מציאת משקיע" – פעולה שבגינה זכאית התובעת לעמלה לפי ההסכם מ-2008. לדבריה, ניסיון הנתבעות להפריד בין המושג "משקיע" למושג "רוכש" הוא מלאכותי.
לקביעת השופטת, "הרמוני" פעלה בחוסר תום לב ובדרך "ערמומית ופתלתלה" כשהסתירה מהתובעת את העובדה ששולמו לה דמי תיווך על ידי רוכש המניות.
השופטת השתכנעה כי בין התובעת לבין הרמוני היה הסכם מחייב בעל פה לחלוקת עמלת התיווך. לדבריה, על פי חומר הראיות, התובעת פנתה ל"הרמוני" כדי שתשמש כ"זרועה הארוכה" למציאת משקיע ל"נרקיס", וזאת על רקע יחסים עסקיים קודמים ביניהן.
כמו כן, לדברי השופטת, "ההיגיון והשכל הישר העסקי" מלמדים כי התובעת לא הייתה משדכת בין "ביזנס הרמוני" לבין "נרקיס" אם לא היה לה פוטנציאל כלכלי להרוויח מכך.
השופטת הסיקה כי בעליה של "הרמוני" פעלו מתוך שיקולים "אינטרסנטיים" והפרו את מחויבותם כלפי התובעת.
לפיכך חויבה "ביזנס הרמוני" לשלם לתובעת 50% מעמלת התיווך שקיבלה – בסך 180,000 שקל בתוספת ריבית והצמדה. עוד היא חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 30,000 שקל. התביעה כנגד יתר הנתבעים נדחתה.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין איל ברנדט עוסק בדיני חוזים ומסחר
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.