מאת: עו"ד קרן מרץ
לפסק הדין בעניין ש.ג נ' BDI BUSINESS DATA ISRAEL LTD
חברת BDI תפצה איש עסקים ב- 25 אלף שקלים בגין פרסום לשון הרע. זאת, לאחר שמסרה לגביו מידע שלילי שגוי לחברת כ.א.ל., בעקבותיו, לא הונפק לאיש כרטיס אשראי.
לאיש עסקים ישראלי, שבקשתו לקבל כרטיס אשראי מכ.א.ל. נדחתה, נודע, כי מקור הסירוב במידע שלילי שהעבירה לה חברת BDI.
BDI היא חברה העוסקת בהעברת מידע שמתקבל אצלה מגופי אשראי ובנקים לגופים המבקשים זאת, בהתאם להוראות חוק נתוני אשראי.
במקרה זה, העבירה החברה מידע שקיבלה מלאומי קארד, לפיו דרישת תשלום של 180.95 שקלים לא כובדה בחשבונו של איש העסקים. אלא שחוב זה מקורו בטעות, שכן בחשבון הייתה יתרה של למעלה ממיליון שקל. בעקבות המידע השגוי, סירבה כ.א.ל להנפיק לאיש העסקים כרטיס אשראי.
בתביעה שהגיש איש העסקים נגד BDI לבית משפט השלום בהרצליה, הוא טען כי המידע השלילי שהעבירה לכ.א.ל מהווה לשון הרע, וגרם לו נזקים ועגמת נפש, בשל הפגיעה בעסקיו ובשמו הטוב.
עוד טען, כי החברה התרשלה כלפיו ופעלה בניגוד לחוק, כאשר העבירה את המידע השלילי בו ביום שקיבלה אותו, על אף שהחוק מורה לה להמתין 60 יום. כמו כן, טען כי החברה לא ביררה בנוגע למידע פיננסי חיובי לגביו, כפי שמחייב אותה החוק.
הנתבעת טענה כי מדובר בתביעת סרק שכן כבר שילמה לו פיצוי של 19,500 שקל. לטענתה, המידע אכן הועבר בטעות באותו יום בו התקבל אצלה, אף שהיה עליה להמתין 7 ימים (ולא 60 כטענת התובע) טרם העברתו.
לדבריה, היא עשתה זאת בשוגג ובתום לב, וממילא לא נגרם לתובע לכל נזק. לטענתה, היא כן פעלה לקבל מידע חיובי לגבי התובע מבנק דיסקונט, אולם זה העביר לה את המידע רק בחלוף 12 ימים, כך שגם אם הייתה ממתינה את שבעת הימים הקבועים בחוק, המידע החיובי לא היה בידיה.
עוד טענה, כי גם התובע טמן ידו בצלחת, באשר לא דרש להסיר את המידע השגוי. לדבריה, כל פעולותיה נעשו בתום לב ועומדת לה, על פי חוק נתוני אשראי, חסינות מפני אחריות.
מידע עסקי שלילי - לשון הרע
השופטת חנה קלוגמן קבעה כי המידע השלילי שמסרה הנתבעת לכ.א.ל. פגע במוניטין של התובע ובשמו הטוב, ומהווה לשון הרע.
השופטת הבהירה, כי אכן, ובניגוד לטענת התובע, על הנתבעת להמתין 7 ימי עסקים עד להעברת המידע השלילי ובזמן זה עליה לפעול גם לקבלת מידע חיובי. הנתבעת לא עשתה שתי פעולות אלה.
השופטת לא קיבלה את טענת הנתבעת, כי ממילא המידע החיובי לא היה בידיה בזמן, תוך שהדגישה, כי החוק מורה על המתנה של 7 ימי עסקים ולא "סתם" 7 ימים, כפי שספרה הנתבעת. חישוב מתמטי פשוט, ציינה השופטת, מעיד על כך, שהמידע החיובי היה אצל הנתבעת בזמן.
השופטת הבהירה לנתבעת, שעליה להקפיד ביתר דיוק על קיום הוראות החוק, לנוכח המשמעויות הקשות של העברת מידע עסקי שלילי על אדם. בדיקה זהירה וקפדנית של המידע, הוסיפה השופטת, הייתה יכולה למנוע את הפרסום השלילי, שמקורו בטעות. משכך, לא רק שהנתבעת הפרה את החוק אלא היא גם התרשלה.
לכן, גם אם מסירת המידע נעשתה בשוגג, לא ניתן לקבוע כי עומדות לנתבעת החסינות המוקנית לה בחוק או הגנת תום הלב על פי חוק איסור לשון הרע. עם זאת, קבעה השופטת כי התובע, שלא פעל להסרת המידע השלילי, לא טרח להקטין את נזקו.
באשר לפיצוי, נקבע, כי התובע אמנם לא הוכיח את נזקיו, אולם אין ספק שנגרמה לו עגמת נפש. משכך, קבעה השופטת כי התובע זכאי לפיצוי גלובאלי של 25 אלף שקל ללא הוכחת נזק, בתוספות הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 9,000 שקל.
*הכותבת הינה עו"ד העוסקת בתחומי הנזיקין ולשון הרע.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
לפסק הדין בעניין ש.ג נ' BDI BUSINESS DATA ISRAEL LTD
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.