בת 3.5 פונתה ל"פוריה" לאחר שאימה מצאה גוף זר באוזנה. הרופאה ניסתה להוציאו בכוח וגרמה לנקב בעור התוף
בית משפט השלום בכפר סבא קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגישו קטינה והוריה נגד מדינת ישראל כבעלת בית החולים "פוריה". הרקע לתביעה הוא סדרת פעולות רפואיות שבוצעו באוזנה של הקטינה, לאחר שנמצא בתוכה גוף זר, בסופן סבלה מנקב גדול בעור התוף ומירידה בשמיעה. השופט אלדד נבו קבע שהצוות הרפואי שטיפל בקטינה התרשל הן באבחנה הראשונית של מהות הגוף הזר והן בדרך הוצאתו.
הפרשה אירעה לפני שמונה שנים כאשר הקטינה, אז בת 3 ו-9 חודשים, התנגדה לניקוי אוזן שביצעה אימה. האם הביטה אל תוך אוזנה של בתה והבחינה בגוף זר. בעקבות כך פנתה למיון בית החולים "פוריה" שבבעלות הנתבעת. הרופא בחדר המיון ציין שמדובר בשעווה ונתן לתובעים טיפות על מנת להמיס אותה.
למרות זאת הפעוטה המשיכה להתלונן על כאבים. כעבור חודש היא נלקחה לבדיקה בקופת חולים שם אבחן הרופא שלא מדובר בשעווה כי אם באבן הסותמת את תעלת האוזן. עוד באותו יום הובהלה הפעוטה למיון שם ניסתה הרופאה להוציא את האבן. משניסיונותיה כשלו בגלל השתוללות וצרחות של הפעוטה, היא עברה לניתוח בהרדמה והאבן הוצאה. ואולם ביקורות שנערכו לאחר הניתוח העלו שלפעוטה נגרם חור גדול בעור התוף.
בתביעה שהוגשה ביוני 2017 טענו התובעים כי אבחנת הרופא הראשון לפיה מדובר בשעווה, וניסיון הוצאת האבן ללא הרדמה של הרופאה השנייה, מהווים התרשלות. מנגד טענה הנתבעת כי הצוותים פעלו באופן מיומן. לשיטתה האבן שנמצאה בביקור השני הוכנסה לאוזן אחרי הביקור הראשון.
ניסיון אחד מספיק
השופט נבו קיבל את טענת התובעים. ביחס לביקור הראשון הוא ציין שהרופא טעה באבחנתו לפיה מדובר בשעווה. כתוצאה מכך, האבן נותרה באוזנה של התובעת במשך כחודש ויצרה סביבה תהליך בצקתי. השופט קבע כי התרשלות זו אף הביאה לשרשרת האירועים שהתרחשה לאחר מכן.
כך, השופט נימק שלולא ההתרשלות התובעת הייתה מקבלת טיפול מתאים ולא טיפות להמסת שעווה.
ואולם, הוא קבע כי התרשלות אינה מתמצה רק באבחנה השגויה. לדברי השופט, ניסיונותיה החוזרים ונשנים של הרופאה בביקור השני להוצאת האבן, מהווה אף היא התרשלות. הוא ציטט מעדות האם, שאמרה כי לפני שהחליטה על הרדמה ביצעה הרופאה מספר ניסיונות הוצאה כושלים עד שהחל לרדת דם מאוזנה של הפעוטה. בניסיון השלישי, העידה האם, "פשוט השפריץ לה דם מהאוזן ואז צעקתי להם תעזבו את הילדה".
השופט ציין כי עדות האם הייתה אמינה עליו. לדבריו ככל שהרופאה הייתה מנסה פעם אחת להוציא את האבן לפני שפנתה להליך של הרדמה, היא הייתה נחשבת לזהירה.
"אולם במקרה זה", כתב, "בוצעו על ידה מספר ניסיונות הוצאה של האבן, ללא הרדמה, תוך מאבק ממושך בתובעת המתנגדת, וצורחת מכאבים. כל זאת עד שנגרמה הפגיעה באוזנה של התובעת ודם החל לזלוג ממנה".
לפיכך קבע השופט שהנתבעת התרשלה, ולתובעת נגרמה כתוצאה מכך פגיעה בשמיעה המקנה לה נכות תפקודית.
בהתחשב בשיעור הנכות הוא פסק לתובעים פיצוי של 557,500 שקל, מרביתו עבור הפסדי השתכרות עד גיל הפנסיה. לדבריו, אף שמדובר בילדה מהמגזר החרדי ששיעורי התעסוקה אצלו נמוכים, הוא לא ראה לנכון להפחית מגובה הפיצוי.
בנוסף נפסקו לתובעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 145,455 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד אורנה ינובסקי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד פזית גלובינסקי
- ב"כ צד ג': עו"ד חסן דבאח
עו"ד שרון בירון מרקוביץ'
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין