ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל באחרונה את ערעורו של מנהל שירותי רפואת שיניים בקופ"ח מאוחדת נגד אתר שפרסם ביקורת חריפה על כך שהוא מכהן בתפקידו 20 שנה. השופטת קבעה כי ההקשר והאופן שבו הדברים פורסמו מהווה לשון הרע.
לפני כשנה בימ"ש השלום דחה את תביעתו של הרופא, שדרש פיצויים בגין לשון הרע מחברת ליגמנט בע"מ, מפעילת האתר "infodent" – אתר חדשותי בענייני רפואת שיניים – וכן מבעל שליטה ומנהל החברה (ורופא שיניים בעצמו).
לייעוץ בתחום:
עורך דין לשון הרע
במרכז המחלוקת ניצבה כתבה שפורסמה באתר באוקטובר 2010, ועסקה בנימה ביקורתית וחריפה בכך שהרופא מכהן כעשרים שנה בתפקיד מנהל שירותי רפואת השיניים בקופ"ח מאוחדת, כשברקע הוזכרה פרשת שחיתות בקופת החולים.
למעשה, זה היה לב העניין – הכתבה על הרופא הייתה במעין המשך לכך שבאותו יום בו התפרסמה בעיתונות פרשת שחיתות גדולה בקופת חולים מאוחדת, שנבדקה על ידי מבקר המדינה, ובסמוך לכך פורסמו כתבות בנוגע לדו"ח הביקורת של המבקר בדבר ההתנהלות הפסולה של הנהלת קופת החולים.
הרופא עצמו לא היה קשור לפרשה ושמו כלל לא אוזכר בדו"ח המבקר.
כאמור, ביהמ"ש דחה את תביעתו. הנימוק המרכזי היה שמדובר ב"הבעת דעה" וביקורת לגיטימית על העובדה שאדם מכהן עשרים שנה באותו תפקיד.
הרופא לא אמר נואש וערער לבית המשפט המחוזי. טענתו המרכזית הייתה כי הדברים שפורסמו הם בגדר לשון הרע, גם אם ברמיזה, וכי לא ניתן להתעלם מההקשר שנעשה בכתבה בינו לבין פרשת השחיתות, באופן שהציג אותו כמי שנהנה מתפקידו כחלק מאותה שחיתות, ובעקיפין כאדם מושחת בעצמו.
מנגד, המשיבים טענו, בין היתר, כי מדובר בהבעת ביקורת לגיטימית על העובדה שהמערער מכהן בתפקידו במשך תקופה כה ארוכה ועל העובדה שאדם שמומחיותו בטיפולי שורש מונה לתפקיד האחראי על המערך הדנטלי.
"היתממות ועצימת עיניים"
השופטת רות לבהר שרון קיבלה את הערעור. אמנם השופטת הבהירה כי אין כל בעייתיות בביקורת על כהונתו של אדם בתפקיד כלשהו, כולל על משך כהונתו של המערער או על כישוריו לשמש בתפקיד, אלא שבמקרה הנוכחי, לטעמה, אכן לא ניתן להתעלם מן ההקשר שנעשה בין פרשת השחיתות לבין כהונתו של המערער.
"כל קורא סביר שיעיין בכתבה, יקבל את הרושם המוטעה שקיים פסול בהתנהגות המערער, ושהעובדה שהוא מכהן שנים כה רבות בתפקיד, הינה חלק מפרשת השחיתות שזה עתה נחשפה, תוך הטלת דופי בהתנהגותו של המערער. דבר זה מהווה לשון הרע גם אם הדברים נאמרו במרומז (איניואנדו), ולא באופן ישיר", קבעה השופטת.
בנוסף, השופטת הסבירה כי מפרסם המבקש ליהנות מהגנת "הבעת דעה" חייב להקפיד ולהפריד בין העובדות לדעות, ולפרט את העובדות שעליהן הוא מתבסס. לעמדתה, הדבר לא נעשה כאן, שהרי המשיבים לא הפרידו בין הסוגיות ולא הדגישו שאין להם טענה לשחיתות כלשהי מצד המערער.
השופטת הוסיפה, בין השאר, כי "ספק אם היה זדון של ממש, אך ללא ספק הייתה היתממות ועצימת עיניים מצד המשיבים. עצם פרסום הדברים כלשונם, ללא ספק פגעו במערער וגרמו לו נזק תדמיתי".
לפיכך, השופטת הפכה את החלטת בית משפט השלום וחייבה את המשיבים לשלם למערער פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 50,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד צביקה שטוירמן ורשף
- ב"כ הנתבע: עו"ד מור אוזרקובסקי, עו"ד רמי כהן
* עורך דין אריה חגאג בתביעות לשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין