ביומו הראשון לעבודה בפרויקט בניית מסילת הרכבת בנתיבי איילון, נפל העובד ארצה לאחר שאחת מתבניות היציקה עליהן דרך השתחררה ממקומה. תשע שנים אחרי, בית משפט השלום בעפולה השתכנע שמדובר ברשלנות של המעסיקות.
לפני כתשע שנים החל האיש, כיום בן 29, לעבוד כעוזר טפסן בחברת "י.ב. יובל יובל והנדסה", ששימשה כקבלנית משנה מטעם חברת "מלרג הנדסה" בפרויקט לסלילת מסילת הרכבת בנתיבי איילון, סמוך לצומת חולון.
נפגעתם במהלך העבודה?
פנו ל-עורך דין תאונות עבודה
אלא שכבר ביומו הראשון לעבודה נקלע העובד לתאונת עבודה מצערת, במהלכה נפל ארצה מגובה של 6 מטרים. בעקבות התאונה, פונה העובד הפצוע לבית החולים "איכילוב" בתל אביב, שם אובחן עם שברים באגן וברגל שמאל. לאחר אשפוזו הוא הועבר לשיקום בן חודשיים בבית חולים "לוינשטיין".
התאונה, שנחקרה במשטרה, הובילה להגשת כתבי אישום נגד המעורבים, וההליך הפלילי הסתיים בהרשעתם של מהנדס ומנהל העבודה מטעם "יובל הנדסה" ומטעם "מלרג הנדסה", שנמצאו אשמים בגרימת חבלה ברשלנות.
בשנת 2010 העובד תבע פיצויים מהקבלניות ומחברת 'נתיבי איילון'. לטענתו, הנתבעות התרשלו בכך שלא דאגו לשיטת עבודה בטוחה וגם לא להתקנת אמצעי עלייה וירידה ראויים מהפיגומים.
מנגד, הכחישו הנתבעות את נסיבות התאונה ואופן התרחשותה. לטענתן, התובע עבד ביציקת גג של מנהרה, אך בעוד יתר העובדים ירדו למנהרה באמצעות סולם מיוחד שיועד לכך, התובע החליט על דעת עצמו לקצר את הדרך, וירד באמצעות מן סולם מאולתר, שהורכב ממוטות ומתבניות יציקה.
הנתבעות גם עמדו על כך שהתובע הספיק לעבור הדרכת בטיחות, וביקשו לייחס לו אחריות משמעותית לנזקיו, מהטעם שמדובר בעובד מיומן שעסק בטפסנות זמן רב לפני התאונה, והיה מודע לכל הסיכונים הכרוכים בעבודה.
נפצע בתחילת דרכו
השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד האמינה לעדותו של התובע, שגם תאמה למסמכי האשפוז וטפסי הביטוח הלאומי שהציג.
לעומת זאת, גרסת הנתבעות נדחתה על ידה. השופטת קבעה כי הן לא הצליחו להוכיח אותה, בין היתר, משום שלא זימנו לעדות את העובדים שנכחו באתר הבנייה בזמן התאונה.
מכאן, השופטת קבעה שהתאונה נגרמה עקב התרשלותן של הנתבעות, שלא סיפקו לתובע "אמצעי ירידה ועלייה נאותים", ולכן הן אחראיות לנזקיו.
בתוך כך, השופטת סירבה להטיל על התובע אשם תורם מוחלט לגרימת התאונה, אם כי סברה כי לאור נסיונו הרב בעבודה והציפייה שיפעיל שיקול דעת לפני שהוא יורד לתוך מנהרה, יש להטיל עליו 15% אחריות לתאונה.
באשר לנזקים. השופטת ציינה כי מאז התאונה התובע הפסיק לעבוד בעבודות כפיים, ובהתחשב בכך שמדובר בצעיר שנמצא בתחילת דרכו המקצועית, ייתכן שמגבלותיו יקשו עליו לעבוד בעתיד.
נזקיו של התובע, בהם אובדן שכר, כאב וסבל והפסדי פנסיה, נקבעו בהתאם להערכות מומחים על סכום של 729 אלף שקל. לאחר ניכוי אחריותו התורמת והסכומים שקיבל מביטוח לאומי, הורתה השופטת לנתבעות לשלם לתובע 469,650 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי. דרך חלוקת הפיצוי בין הנתבעות – שהוסכמה ביניהן באופן פרטי – לא פורטה.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורכי הדין ד"ר ערן אגו והילה בועז-גבאי עוסקים בדיני נזיקין ותאונות עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין