בין השניים נרשמו פערי שכר משמעותיים חרף העובדה שהייתה ותיקה ובכירה ממנו, ואף ניהלה אותו. בית הדין לעבודה תיקן את העיוות
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה פיצויים והוצאות של כ-423 אלף שקל לסמנכ"לית בחברה שהופלתה לרעה בשכר לעומת עובד מקביל. הנשיאה הדס יהלום לא מצאה הצדקה לפערי המשכורות הדרמטיים בין השניים שעה שהתובעת הייתה ותיקה מהקולגה, בכירה ממנו, בעלת יותר תארים אקדמאיים ואף ממונה עליו בפועל. היא חייבה את החברה בהשוואת תנאי שכרם.
ב-2006 החלה התובעת לעבוד בנתבעת, חברה העוסקת בייעוץ וליווי חברות בשוק ההון ובקשרי משקיעים, בתפקיד מנהלת לקוחות. בספטמבר 2014 מונתה העובדת, בעלת שני תארים אקדמאיים, לתפקיד סמנכ"לית. סביב אותה תקופה גויס לחברה מנהל לקוחות חדש ("העובד המקביל"), בעל תואר ראשון.
בפסק הדין צוין שבין השניים נרשמו פערי שכר משמעותיים. כך למשל, ב-2021 שכר הבסיס של הסמנכ"לית היה 32,500 שקל בעוד זה של העובד המקביל עמד על 37,500 שקל. בשלהי אותה שנה התפטרה הראשונה בשל אכזבתה שלא קיבלה שותפות, ובהמשך הגישה את תביעתה.
לטענתה היא והעובד המקביל ביצעו את אותה עבודה - כמנהלי לקוחות - כאשר לה הוסף תפקיד הסמנכ"לית, במסגרתו הייתה ממונה עליו. נטען שפערי השכר לטובתו מהווים הפרה של חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
החברה, מצדה, סיפרה שהעובד המקביל נקלט לשורותיה בתנאי שוק שונים ובתקופה שונה משל התובעת. מכל מקום, נטען, אין מניעה להעניק תנאי שכר שונים לעובדים המבצעים את אותה עבודה.
כישוריה לא נפלו משלו
השופטת יהלום שוכנעה שעבודת התובעת והעובד המקביל היו שוות בעיקרן, כאשר לראשונה נוסף תפקידה כסמנכ"לית. היא לא רק ניהלה אותו, אלא גם הייתה ותיקה ממנו בחברה ב-8 שנים והחזיקה ביותר תארים אקדמאיים ממנו.
במצב המתואר, הסבירה השופטת, קמה חזקה שמקור פערי השכר הוא בהפליית הסמנכ"לית מחמת היותה אישה, והחברה לא הוכיחה שקיימת הצדקה להם, כנדרש בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד. "החברה לא פירטה או הבהירה מהם אותם 'תנאי שוק' אחרים אשר השפיעו על גיוסו של העובד המקביל. טענות אלו נטענו בעלמא, ללא כל ראיה לצידן", נכתב בפסק הדין.
לעניין זה צוין שגם אם הסמנכ"לית החלה דרכה בחברה כסטודנטית ללא ניסיון - הרי שבמועד גיוס העובד המקביל כבר היו לה כישורים משמעותיים אשר היו עדיפים, או לפחות שווים לשלו. נכתב שהיא "הייתה עובדת מצוינת, טיפלה בלקוחות חשובים במשרד, זכתה לשבחים על עבודתה וקיבלה בונוסים משמעותיים לאורך תקופת העבודה".
בנסיבות אלה נקבע שהסמנכ”לית המתפטרת זכאית להשוואת שכרה לזה של העובד המקביל, כמו גם להחזר ניכויי שכר והפרשי הפקדות לפיצויי פיטורים וימי חופשה, בסך כולל של 398,441 שקל. בנוסף חייבה השופטת את החברה לשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד של 25,000 שקל.
- ב"כ העובדת: עו"ד שרון לולצ'י
- ב"כ החברה: עו"ד גדיאל בלושטיין ועו"ד דורית זולדן
עו"ד מאירה צדוק
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.