- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
365,000 שקל פיצויים: במקום להוציא ציסטה הרופאים הוציאו בלוטת לימפה
צעירה בת 18 עברה ניתוח להסרת ציסטה מצווארה באיכילוב. אלא שהרופאים הוציאו בטעות את בלוטת הלימפה, מה שגרם לנזקים ואף הצריך ניתוח נוסף. נקבע כי מדובר ברלשנות וכי הסיכונים לא הוסברו לה כראוי לפני הניתוח.
השופט שי מזרחי מבית משפט השלום בתל-אביב חייב את המדינה בפיצוי בסך 295,000 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט בסך 70,000 שקל, עקב רשלנות רפואית בבית החולים "איכילוב", שגרמה לצעירה כבת 18 לנזק עצבי וצלקות. הפיצוי אף כולל בתוכו סכום גבוה עבור פגיעה באוטונומיה של הצעירה, שלא קיבלה הסברים מספקים על אודות הסיכונים האפשריים.
התובעת עברה שני ניתוחים במהלך שנת 2009, כשהיתה באותה עת כבת 18. הראשון היה ניתוח להוצאת ציסטה מצווארה ("ציסטה ברנכיאלית"). אלא שבמקום הוצאת הציסטה הוצאה לה בלטות הלימפה, מה שגרם לפגיעה בעצב הפנים, והצריך ניתוח נוסף. כתוצאה מהניתוחים אף נותרו לה צלקות בולטות בפניה.
אל תביעתה היא צירפה חוות דעת מומחה שהעריך כי היתה "חריגה קשה" מהפרקטיקה הרפואית המקובלת, גם בכך שהתובעת הוחתמה על טופס הסכמה כללי ולא ייעודי, ללא הסבר ספציפי על סיכוני הניתוח, וכן בכך שבוצע ניתוח רשלני, שלא מילא את ייעודו והצריך ניתוח חוזר.
המדינה טענה בין היתר, כי הוצאת בלוטת הלימפה היא בגדר טעות שאינה רשלנות, אלא סיבוך שיכול לקרות לכל רופא.
גילוי ברף עליון
לאורך עשרות עמודים ניתח השופט מזרחי את העדויות והשאלות השונות שבמחלוקת. בין היתר, השופט שוכנע כי הצוות הרפואי הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו בכך שלא ביצע בדיקת אולטראסאונד עדכני לפני הניתוח (אלא הסתמך על בדיקות מוקדמות מ-2007, כשנתיים לפני הניתוח), ובכך למעשה הוביל לזיהוי לא נכון של הציסטה בזמן הניתוח. מכאן נקבע כי לא ננקטו אמצעי הזהירות המתחייבים לפני הניתוח.
בנוסף לכך, השופט שוכנע שישנו קשר סיבתי בין הוצאת בלוטת הלימפה לבין הפגיעה העצבית שנצפתה שעות ספורות לאחר הניתוח.
בתוך כך השופט זקף לחובת המדינה את העובדה שלא זימנה עדים רלוונטיים, ובהם מנהל המחלקה שהיה עד מרכזי ומי שביצע את הניתוח החוזר (והמוצלח), ועדותו היתה יכולה לתרום משמעותית להבנת ההתנהלות של הרופאים שעבדו תחתיו.
בהמשך קבע השופט כי התובעת זכאית גם לפיצוי על פגיעה באוטונומיה, לאחר ששוכנע כי המדינה הפרה כלפיה את חובת הגילוי. במילים אחרות, התובעת לא קיבלה הסברים מספקים על הניתוח והסיכונים הכרוכים בו. כך למשל, בטופס ההסכמה שעליו חתמה לא צוינה האפשרות של כריתת בלוטת לימפה. כמו כן, לא צוין בפניה כי מי שינתח אותה הוא מתמחה ולא רופא אף אוזן גרון.
בכך נדחתה טענת המדינה כי לא הובאה כל עדות של מומחה שתבהיר מה הסיכון האמיתי להוצאת בלוטת לימפה בטעות, וכי מדובר בנזק קטן ונדיר, שאינו מקים חובה ליידע את התובעת על הסיכון של הוצאת בלוטת לימפה.
השופט הבהיר כי "דובר בניתוח אלקטיבי, המחייב לפי ההלכה הפסוקה הסבר מקיף המצוי ברף העליון של חובת הגילוי, והוא כולל, נוסף על ההתייחסות לסיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים, גם אם סיבוכים אלו נדירים".
בהמשך פסק הדין השופט הכריע במחלוקות בדבר נזקי התובעת, וקבע לה נכות משוקללת בשיעור של 15% בגין פגיעה עצבית וצלקות. הפיצוי – 295,000 שקל – נפסק עבור אבדן השתכרות, הוצאות איפור, ופגיעה באוטונומיה. בנוסף, המדינה חויבה לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 70,000 שקל והוצאות משפט.
- ב"כ התובעת: עו"ד א. מאור
- ב"כ הנתבעת: עו"ד י. עוזיאל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
