הורים לילדה הסובלת מפגיעה מוחית וגופנית קשה תבעו פיצוי על רשלנות רפואית במהלך לידה. המחוזי דחה אותם אך בעליון נקבע כי הם זכאים לפיצוי מסוים משום שלא עודכנו בדבר סיכוני הלידה.
לפני כשנתיים וחצי דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע תביעת רשלנות רפואית שעסקה בלידת תינוקת בבית החולים סורוקה בבאר-שבע, שלאחריה הפכה נכה 100%.
בערעור שהגישו הורי הילדה לבית המשפט העליון הם ביקשו להפוך את ההחלטה, להכיר ברשלנות הרופאים ולפסוק להם פיצוי על הנזקים שנגרמו להם ולבתם בשל מצבה. אתמול (ג') הערעור התקבל בחלקו ונפסקו להם 300 אלף שקל על כך שלא עודכנו לגבי הליך הלידה וסיכוניו.
התינוקת נולדה בלידה וגינאלית בוואקום בנובמבר 1995. הלידה בוצעה בהתחלה על-ידי רופא תורן, ובהמשך, כשהסתבכה, הגיע רופא כונן והשלים אותה תוך התמודדות עם מצב של כליאת כתפיים. בסופו של דבר התינוקת נולדה במשקל גבוה של 4.190 קילוגרם כשמצבה הכללי קשה.
89 יום לאחר הלידה, כשהתינוקת עדיין מאושפזת, חלה הידרדרות במצבה והיא לקתה בהלם זיהומי. חודשיים לאחר מכן שוחררה כשהיא סובלת מנכות קוגניטיבית ופיזית, וכיום היא מוגדרת נכה 100% וזקוקה לטיפול 24 שעות ביממה.
הורי הילדה טענו כי התרשלות בלידה היא שהובילה לתוצאה הקשה. השגיאה העיקרית, לשיטתם, הייתה ההחלטה לבצע לידה רגילה במקום ניתוח קיסרי, בהתחשב בכך שהיולדת סבלה מסכרת הריון.
מנגד טענה שירותי בריאות כללית – בעלת בית החולים – כי ההחלטה לבצע לידה וגינאלית הייתה סבירה בנסיבות, ומכל מקום, גם אם הייתה התרשלות אין לה קשר למצבה של הילדה, שמקורו בהלם הזיהומי שהתפרץ 3 חודשים לאחר הלידה.
היה צורך בהתייעצות
בחלוף כשנתיים של דיונים, ניתן פסק דינם של שופטי העליון ניל הנדל, יורם דנציגר וענת ברון, שחלקו על עמדת המחוזי בסוגיית הרשלנות וקבעו כי כן הייתה התרשלות במהלך הלידה. עם זאת, בדומה למחוזי, הם סברו כי אין קשר בין הרשלנות לבין הנזקים שנגרמו לילדה בסופו של דבר.
בסוגיית הרשלנות, השופט הנדל הפנה להוראת איגוד הגניקולוגים הקובעת כי עוברים לאם סכרתית מגלים נטייה למשקל גבוה ולהתרחבות באזור הכתפיים ועל כן עדיף ליילדם בניתוח קיסרי.
השופט קבע כי בהתחשב בנתוניה הרפואיים של האם היה צורך להיוועץ במומחה ולבצע את כל הבדיקות האפשרויות לפני ההחלטה לגבי אופן הלידה – מה שלא אירע בפועל.
כך למשל, הרופא התורן – שהיה בתחילת דרכו המקצועית – החליט לבדו על ביצוע הלידה הווגינאלית, והצוות אף לא בדק מהו משקל העובר המוערך באולטרסאונד.
ואולם, ההתרשלות אינה מספיקה שכן לצורך קבלת פיצוי יש להוכיח שהנזקים אירעו עקב הלידה. במקרה הנוכחי, השופטים פסקו בהתאם לחוות הדעת המקצועיות כי הנזקים המשמעותיים של הילדה לא נגרמו עקב הלידה אלא בגלל ההלם הזיהומי.
עם זאת, השופט הנדל קבע כי הצוות הפר את חובתו לעדכן את ההורים בנוגע לאפשרויות הלידה השונות והסיכונים שכל אחת מהן טומנת בחובה, ולכן הם זכאים לפיצוי על פגיעה באוטונומיה. במקרה של לידה בסיכון גבוה כמו זו, כתב, "קיימת חובה מיוחדת להיוועץ ביולדת בנוגע לסיכונים הקיימים בלידה וגינאלית וקיסרית".
משכך, נפסק לבסוף כי המערערים אינם זכאים לפיצוי על נזקי בתם אולם כן מגיע להם פיצוי – גבוה יחסית – על הפגיעה באוטונומיה. בסך הכל נפסקו להם 300 אלף שקל ועוד 30 אלף שקל שכ"ט עו"ד.
- ב"כ המערערים: עו"ד ורד נעים, עו"ד גדעון פנר
- ב"כ המשיבה: עו"ד דורון איצקוביץ, עו"ד שרון הורוביץ
עו"ד אייל בן ישי
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.