אב ביקש להתחשב בירידה המשמעותית בהכנסותיו עקב פיטוריו. האם טענה לעומת זאת כי מצבו התעסוקתי אף פעם לא היה יציב כך שדבר לא השתנה. בית המשפט הסכים עמה ושלח את האב למצוא עבודה נוספת.
בפסק דין שדחה לאחרונה תביעה להפחתת מזונות שהגיש אב לשתיים, קבע סגן נשיאת בית המשפט למשפחה בבאר שבע, השופט אלון גביזון, כי פיטוריו מעבודתו לא נחשבים לשינוי נסיבות מהותי המצדיק להתערב מזונות שגובשו בהסכם גירושים. השופט חזר על הגישה שלפיה התערבות בהסכמי גירושים כוללים מפרה את האיזונים שנערכו בהם, ולכן תיעשה בזהירות ורק במקרים מיוחדים.
לאב שתי ילדות בנות 10 ו-13. ב-2015 הוא ואמם התגרשו לאחר שאישרו הסכם שעסק במכלול העניינים המשותפים – חלוקת הרכוש, המשמורת והמזונות. בשני הנושאים האחרונים נקבע כי ההורים יחלקו משמורת משותפת והאב ישלם מזונות חודשיים של 3,850 שקל וישתתף בחצי מההוצאות הרפואיות והחינוכיות המיוחדות.
כעבור כשנתיים הגיש האב תביעה להפחתת הסכום בטענה כי אירע שינוי נסיבות מהותי ולא צפוי בחייו. הוא פוטר ממקום עבודתו בו הרוויח משכורת של 11,000 שקל בחודש, וכיום הוא עצמאי שמצליח להכניס שכר חודשי של פחות מ-5,000 שקל.
האב ביקש לפתוח את ההסכם וליישם עליו את הלכת המזונות החדשה, באמצעות ביטול רכיבים כפולים כמו מזון וחשמל – שהוא נושא בהם גם כשהבנות אצלו וגם כשהן אצל האם (בשפה משפטית: תלויי שהות).
האם טענה מנגד כי מצבו התעסוקתי של התובע מעולם לא היה יציב כך ששינוי הסטאטוס היה צפוי בעת חתימת ההסכם.
מלבד זאת, לשיטתה התובע לא מממש את הפוטנציאל שלו כצעד טקטי לצורך הפחתת המזונות. האם הזכירה כי הסכם הגירושים גובש לאחר גישור ממושך, שבמסגרתו היא ויתרה על כתובה ועל מעבר למגורים בקרבת משפחתה לצורך הקלה על קיום משמורת משותפת.
לא בחלל ריק
השופט גביזון הבהיר כבר בתחילת דבריו כי שינוי מזונות ילדים – במיוחד כאלה שנקבעו בהסכם כולל שמהווה מקשה אחת של ויתורים, חיובים והתחשבנויות – נעשה רק במקרים חריגים, שבהם חל שינוי מהותי ובלתי צפוי בחיי אחד ההורים. לשיטתו, התביעה הנוכחית לא נכנסת בגדרם.
ראשית, התובע לא צירף אסמכתאות שמהן אפשר להבין מהו שכרו הנוכחי ומה הפער האמיתי בין אז לעכשיו.
מהמסמכים שכן צירף עלה כי בחברה שממנה פוטר עבד זמן קצר, וכי בתקופת ההסכם הוא ידע כי מצבה אינו טוב וייתכן שיפוטר. יותר מזה, הוא כבר פוטר ממנה בעבר, ולמעשה לפני חתימת ההסכם הועסק בה חודשים ספורים.
זאת ועוד, לאורך חייו האב עבד במגוון עבודות, עזב וחזר, לעיתים פתח עסק עצמאי וכן הלאה. לכן נקבע כי השינוי בשכרו ובעבודתו היה צפוי ואינו עונה על השינוי המהותי הדרוש לפי הפסיקה.
יותר מזה, השופט גביזון קבע כי מדובר באדם רב כישורים, נסיון תעסוקתי ויכולות, והוא בהחלט יכול למצוא עבודה נוספת ולמקסם את פוטנציאל ההכנסה שלו, כפי שאגב עושה גרושתו.
כמו כן, השופט ציין כי "...דמי המזונות שנקבעו בהסכם לא נקבעו בחלל ריק, אלא כחלק ממכלול השיקולים וההתחשבנויות העולות במסגרת פירוק הנישואין. בנסיבות אלו שינוי בגובה המזונות מפר את האיזונים הכוללים שהביאו לכריתת ההסכם".
לבסוף השופט הוסיף כי גם אם היה בוחן את התביעה בעין סלחנית, בהתחשב בהלכה החדשה (בע"מ 919/15), הוא היה מגיע למסקנה דומה.
התובע חויב בהוצאות משפט של 5,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד מלכיאלי, עורך דין פנקס
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שלי
עו"ד אביטל רבינוביץ
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין