בענין הקטינות:
1. XXX ילידת 2006.
2. XXX ילידת 2009.
(להלן: "הקטינות")
בפני תובענה לביטול/הפחתת מזונות קטינות שהוגשה על ידי אביהן – הנתבע.
רקע עובדתי ודיוני:
1.התובע והנתבעת (להלן יקראו ילדיו: "הצדדים") נישאו זל"ז כדמו"י ביום .XX.06.XX והתגרשו זמ"ז בג"פ בשנת 2015.
לצדדים שתי בנות משותפות:
XXX ילידת 2006
XXX ילידת 2009
(להלן: "הקטינות")
2.ביום 9.7.2015 ניתן תוקף של פסק דין להסכם גירושין שנחתם בין הצדדים במסגרת תיק תה"ס 10629-07-15 (להלן: "פסק הדין" או "ההסכם") .
בהסכם נקבע (בסעיף 4) כי הקטינות תשהנה במשמורתם המשותפת של הצדדים, כאשר חלוקת זמני השהות (כמפורט בסעיף 4.6 להסכם) נקבעו באופן שוויוני.
כן נקבע בהסכם (בסעיף 6) כי התובע ישלם למזונות הקטינות סך של 3,850 ₪ לחודש, בתוספת מחצית הוצאות רפואיות חריגות ומחצית הוצאות "מיוחדות".
טענות הצדדים:
טענות התובע:
3.לטענת התובע, חל שינוי נסיבות מהותי ( ראה סעיף 26 לסיכומי ב"כ התובע ) מאז החתימה על ההסכם, אשר יש בו כדי להפחתת המזונות.
לטענתו, בעת החתימה על הסכם הגירושין השתכר התובע כ-11,000 ₪ בחודש, כאשר במסגרת עבודתו דאז, כשכיר בחברת "XXX", היה לו וותק של 3.5 שנים במקום עבודה מתפתח עם שכר גבוה, ואילו כיום עומד שכרו החודשי בסך של פחות מ-5,000 ₪, לאחר שפוטר מעבודתו הקודמת בחודש אוקטובר 2016 בעקבות סגירת החברה.
עוד טוען התובע כי חלוקת זמני השהות בהסכם נקבעו על סמך העובדה שעות העבודה במקום עבודתו דאז בחברת "XXX" היו גמישות מאוד והוא יכול היה לתמרן עם שעות העבודה ועם הסדרי הראייה כפי רצונו.
המדובר, לטענת התובע, בשינוי נסיבות מהותי שיורד לשורשו של עניין בין מועד חתימת ההסכם למצב דהיום, שינוי שהתובע לא צפה במועד חתימת ההסכם וגם לא יכל לצפות. על כן, לטענתו, המדובר בשינוי המצדיק את הפחתת המזונות.
4.מוסיף וטוען התובע כי יישום הלכת בע"מ 919/15 על המקרה דנן, נוכח גילן של הקטינות והפערים בהכנסות הצדדים, צריך להביא לביטול רכיבי המזונות תלויי השהות ולהשאיר על כנם אך ורק את החיובים שאינם תלויי שהות, כהוצאות חינוך והוצאות רפואיות, בהם התובע והנתבע, לטענת התובע, צריכים לשאת באופן בו הנתבעת תישא בשיעור של 75% ואילו התובע יישא בשיעור של 25% מהוצאות אלו.
5.עוד טוען התובע כי תחושת הצדק זועקת להתערבות בית המשפט נוכח פערי ההכנסות בין הצדדים, כאשר התובע, לטענתו, הכנסותיה של הנתבעת (כולל דמי המזונות וקצבת הילדים) מסתכמות בסך של 18,513 ₪ בחודש בעוד הנתבע נותר עם הכנסה פנויה בסך של כ-1,200 ₪ (לאחר ניכוי דמי המזונות).
טענות הנתבעת:
6.הנתבעת, מנגד, טוענת כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה הרובץ עליו להוכחת שינוי נסיבות מהותי ממועד כריתת ההסכם ועד היום, כאשר היה עליו, לטענתה, להוכיח כי המדובר היה בשינוי נסיבות אשר לא ניתן היה לצפותו בעת החתימה על ההסכם ומתן פסק הדין.
עוד טוענת הנתבעת כי מצבו התעסוקתי, עובר לחתימת ההסכם, לא היה יציב והתובע אף צפה את האפשרות שיפוטר מעבודתו.
7.מוסיפה וטוענת הנתבעת כי אין לקבל גרסת התובע בדבר יכולתו הכלכלית העכשווית של התובע וכי יש לקבוע כי התובע אינו ממצה את פוטנציאל וכושר ההשתכרות בכוונות מכוון לצרכי תביעתו וכי הירידה בהכנסותיו הינה זמנית כצעד טקטי לצרכי התביעה.
8.עוד טוענת התובעת כי גובה דמי המזונות בהסכם נקבע לאחר חישוב צרכי הקטינות, לרבות הוצאות חינוך בבית ספר פרטי, ותוך לקיחה בחשבון של שיקולים שונים כמו הויתור האישי שנעשה על ידה לצורך המשמורת המשותפת, תוך שנותרה להתגורר בקיבוץ.
כן טוענת הנתבעת כי תנאי ההסכם גובשו לאחר הליך גישור ממושך .
9.באשר לתחולת בע"מ 919/15, טוענת הנתבעת כי אין לקבל טענתו של התובע בעניין זה, שכן התובע לא הוכיח קיום שינוי נסיבות מהותי כטענתו.
המתווה המשפטי:
10.בפסק הדין מיום 10.7.2014, אשר ניתן במסגרת תמ"ש 61089-07-13 סקרתי את המתווה המשפטי הקיים ביחס לתובענות להקטנת מזונות, ביחוד כאשר המדובר במזונות שנקבעו בהסכם בין הצדדים, כפי שיפורט להלן:
אין חולק כי ע"פ הפסיקה מזונות שנקבעו בפסק דין ניתנים לשינוי, אולם התנאי הוא שעל העותר לשינוי המזונות להוכיח שינוי נסיבות מהותי בין שני מועדים- מועד מתן פסק הדין ומועד הגשת התובענה.
פסק דין למזונות, מטבעו צופה פני עתיד ורק שינוי מהותי מצדיק התערבות ובחינה חוזרת של בית המשפט.
(ראה לעניין זה ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה פ"ד לו ( 3) , 187 וכן ע"א 88/94 קטן נ' קטן, פ"ד מט (1) 215.)
11.עוד קובעת הפסיקה כי שינוי הנסיבות המהותי המצדיק התערבות ובחינה חוזרת של המזונות הינו שינוי שבעל הדין לא יכול היה לצפות מראש.
ראה לעניין זה דבריו של כבוד השופט משה דרורי בבר"ע ( ירושלים ) 305/08 פלוני נ' אלמוני מיום 12/6/09 כי "...בנוסף לכך, הנסיבות החדשות הן כאלה שלא היו בעת מתן פסק הדין ולא ניתן היה לחזותם מראש, ורק אז ניתן לפעול על פי הדוקטרינה של שינוי נסיבות".
12.באשר למזונות אשר נקבעו בהסכם, נתנה הפסיקה מעמד מיוחד והשינוי לא יעשה על נקלה אלא רק במקרים בולטים.
ראה לעניין זה פסק דינו של בית המשפט העליון מיום 13/6/94 בע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין לפיו:" כאשר מדובר על מזונות שנקבע בהסכם בין הורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים. הסכם גירושין הוא בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת. יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני הזוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב, אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט. סיכומו של דבר, אפשר לשנות גם סכומים של דמי מזונות שהוסכם עליהם בחוזה בין ההורים, אולם בטרם יוכרע בכך דרוש שיכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיק התערבות במה שהוסכם".
לעניין זה יפים גם דבריו של כבוד השופט פאול שטרק בתמ"ש ( ת"א ) 37701/06 ב.א נ' ב.ש עת סבר כי " לטעמי יש הבדל עצום בין הפחתת מזונות שנקבעו בפסק דין לאחר שמיעת ראיות, לבין מזונות שנקבעו במסגרת מו"מ להסכם גירושין. כאשר מדובר בפסק דין שניתן לאחר שמיעת ראיות, אין ביכולת ביהמ"ש לאזן בדייקנות מספקת תנודות החיים הכלכליים הצפויים והבלתי צפויים של ההורים. לכן , פסה"ד מבוסס בנתונים ובצרכי הקטינים הידועים באותו עת לכל הצדדים עם ניסיון להתחשב בעתיד, מבלי שהשופט מתיימר להיות נביא בישראל.
בהסכם הגירושין המזונות מבוססים על מודעות ההורים ....ההורים מודעים היטב ליסודות רמת החיים שסיפקו לילדיהם. כמו כן , איזון נכסיהם של ההורים אף משפיע על תוצאות ההסכם וסכום המזונות על כל מרכיביהם".
13.הסכם גירושין , כולל בתוכו הסדרים , ויתורים ואיזונים רכושיים הנהירים לצדדים אך לא תמיד גלויים במלואם בפני השופט הדן בבקשה לאישור ההסכם. ישנה ציפייה של הצדדים כי ההסכם לאחר שיאושר בבית המשפט יסיים את כל ענייניהם, לרבות סוגיית מזונות ילדיהם – סוגיה שאינה נמצאת בריק אלא מושפעת מההסדר הרכושי עליו הסכימו הצדדים בהסכם.
שינוי במזונות הקטינים כאשר אלו הוסדרו במסגרת הסכם גירושין כולל, יש בו משום פגיעה בציפייה הלגיטימית של ההורים עת אושר ההסכם, כי כל ענייניהם הוסדרו כמקשה אחת. ומשכך סבורני כי ההתערבות השיפוטית צריכה להיעשות בזהירות ובמסורה.
14.וכדברי כב' השופט צבי וייצמן בעמ"ש 62263-10-17 (מיום 17.9.2018) בסעיף 31 לפסק הדין:
"ואכן בכל הקשור לשינוי שיעור מזונות אשר הוסכם בהסכם גירושין כול, הובהר בפסיקה, כאמור, כי נדרשת מידה רבה של זהירות קודם שיתערב בית המשפט בשיעור המזונות המוסכם וזאת גם אם הוכח לכאורה שינוי נסיבות כזה או אחר. קביעה זו הורתה בייחודו של הסכם הגירושין ככזה המשקלל ומאזן בין הסכמות שונות של בני הזוג בעניינים שונים, כאשר חלקם אף אינם נזכרים מפורשות בהסכם דוגמת עצם ההיעתרות לגירושין, אך השפיעו על המארג הכולל של הסכמות הצדדים כפי שמצאו לנכון לקובען בגדר הסכם הגירושין ביניהם".
15.בעמ"ש 62263-10-17 המוזכר לעיל (בסעיף 33 לפסק הדין), נתן בית המשפט דעתו אף לשאלת תחולתה של הלכת בע"מ 919/15 ביחס להסכמי גירושין, אשר במסגרתם הגיעו הצדדים להסכמות בדבר גובה מזונות הקטינים ולאחר שסקר את הגישות השונות בעניין :
"לסברתנו, דרך הביניים אשר ראוי יהיה להלך בה בנסיבות אלו בהן נקבעו המזונות בהסכמה בין הצדדים במסגרתו של הסכם גירושין כולל, היא כי לצורך שינויי המזונות המוסכמים יהא צורך להוכיח ראשית דבר שינוי נסיבות עובדתי, אך ורק אם יוכח שינוי שכזה שומה יהא על בית המשפט להעריך ולשקול את מצב הדברים לאור המצב המשפטי הקיים כיום, היינו לרבות השפעתה של על שיעור המזונות אותו ראוי לקבוע. זאת ועוד – כאמור לעיל, אנו סבורים, כי נוכח השינוי העצום שהביאה בכנפיה יהא ראוי כי בית המשפט יבחן את סוגיית שינוי הנסיבות העובדתי בעין מקילה יותר ופחות קפדנית מזו שנהוג היה עד כה ע"פ פסיקת בתי המשפט בעניין פייגה ובעניין גלעדי הנ"ל.
בדרך המוצעת נמנע מפתיחת השער לכלל המתדיינים אשר הגיעו להסכמות כוללות ולהסכם גירושין מספק מבחינתם ונייחד את הדיון באלו אשר מצבם אכן השתנה לרעה באופן ממשי ושינוי ההלכה, לצד שינוי הנסיבות העובדתי בעניינם, יכול להיות רלבנטי עבורם.
בקביעת איזון זה הבאנו בחשבון, כי הסכם גירושין הינו חוזה מסוג מיוחד, רגיש שברגישים, הן מכיוון שנכרת בנסיבות מיוחדות של פרידת הצדדים זה מזו, והן נוכח היותו חוזה ארוך שנים אשר אמור לכסות מצב דברים דינמי ומשתנה, הכולל פרמטרים רבים של אי וודאות לעניין צורכי הילדים, משאבי ההורים ושינויי נסיבות שונים כאלה ואחרים. דואליות זו של הסכם מחייב מחד לצד תוכנו הדינמי מאידך, מחייבת לטעמנו יישום מאוזן גם בשאלה שעל הפרק בעניין תחולת .
אנו סבורים, כי גישה זו עולה בקנה אחד הן עם דיני החוזים הכלליים והן עם דיני המשפחה והמטרה הכללית של טובת הקטינים הדורשת בין היתר מתן מענה הולם ומאוזן ליכולות ההורים הגרושים."
אדגיש כי במקרה שבפני לא נטען על ידי התובע כי יש לבחון את " שינוי הנסיבות העובדתי בעין מקלה ופחות קפדנית " מבעבר נוכח בע"מ 919/15 , אלא נטען כאמור כי עסקינן בשינוי נסיבות מהותי .
דיון והכרעה:
16.לאחר שעיינתי באשר הוגש בתיק, ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים וקראתי את סיכומיהם , סבורני כי דין התביעה להידחות, שכן התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו ולא הוכיח שינוי נסיבות מהותי שלא יכול היה לצפות באופן שיצדיק התערבות שיפוטית נוספת במזונות שנפסקו מכוח הסכם הגירושין ועליהן הסכימו הצדדים , ואבהיר.
17.התובע, כאמור, טוען לשינוי נסיבות מהותי נוכח שינוי בהכנסתו ובמקום עבודתו.
במועד כריתת ההסכם (ועד חודש אוקטובר 2016) עבד התובע בחברת "XXX".
התובע לא צירף תלושי שכר ביחס לתקופה עובר לכריתת ההסכם, למעט דוח שהגיש התובע למס הכנסה לשנת 2015, ולפיו עמדו הכנסותיו הכוללות באותה שנה ע"ס של 125,701 ₪ ברוטו. (ר': נספח א' לתצהיר עדותו הראשית של התובע). דהיינו, סך של כ-10,500 ₪ נטו בחודש.
כיום התובע הינו עצמאי, העוסק, ביתר היתר, בתחום הרפואה הסינית.
התובע צירף לתצהיר עדותו הראשית דוח רווח והפסד לשנת 2017 (לא מבוקר ולא מתואם), בו צוין כי הכנסתו הכוללת של התובע מעבודתו כעצמאי עמדה בשנת 2017 ע"ס של 38,679 ₪ ואילו הרווח הנקי עמד ע"ס של 27,460 ₪. (נספח ה' לתצהיר התובע).
כאשר בנוסף, לטענתו, קיבל דמי אבטלה בסך של 6,000 ₪ בחודש עד לחודש אפריל 2017.
התובע הודה בחקירתו הנגדית כי עד לעריכת ההסכם עבד בחברה רק כשנה וארבעה חודשים בלבד (ר': בעמ' 13 לפרו' שורות 11-12).
עוד עולה מחקירתו הנגדית של התובע כי בעת עריכת ההסכם מצבו התעסוקתי בחברה לא היה יציב ואף כחצי שנה טרם עריכת ההסכם פוטר התובע מעבודתו ושב לעבוד בחברה בחודש אפריל 2015:
"מתלושי השכר שקיבלתי מחברת XXX כתוב שתחילת העבודה שלך הוא יום 01.04.15?
ת.תחילת העבודה ביום 01.09.13 זה התאריך שבו התחלתי. מה שאת אומרת 01.04.15 היה אחרי ששלושה חודשים בעצם התבקשנו היות והיה עיכוב והחברה היתה לקראת מכירה והיה עיכוב של כניסת כסף ממשקיעים ונתבקשנו לעבור לחצי משרה לשלושה חודשים, בין 01.15 ל- 03.15 וב- 4.15 חזרתי בחזרה לאותו החוזה שהיה לי.
ש.כל האינפורמציה הזו אתה לא חשפת וגיליתי אותה מצווי המידע שקיבלתי. אני אומרת לך שאתה היית מפוטר וקיבלת דמי אבטלה מיום 01.01.15 עד ליום 01.04.15, דהיינו שבינואר 2015, פברואר 2015 ומרץ 2015 קיבלת דמי אבטלה?
ת.נכון. החברה על מנת לדאוג לי שאשאר באותו שכר הציעה שאני בעצם אעבור להיות יועץ חיצוני בשלושה חודשים האלה וקיבלתי 8,000 ₪ במקום 11,000 ₪ ויכולתי גם לחתום ולקבל השלמת הכנסה כעצמאי. לשאלת בית המשפט האם בחודשים האלה קיבלתי גם דמי אבטלה וגם משכורת מהחברה, משיב, שקיבלתי כעצמאי ובגלל זה עשו לי פיטורין כדי שאוכל כעצמאי ואוכל לחתום ולקבל השלמת הכנסה.
לשאלת בית המשפט חתמתי על הסכם הגירושין ביום 06.07.15 וכאשר חתמתי על ההסכם מספר חודשים לפני כן ראיתי שמקום העבודה לא יציב, משיב, שבתקופה זו זכינו בתחרות מקום ראשון בחקלאות ובתקופה הזו החברה גם עמדה בפני רכישה של גורם חיצוני והאופק נראה מעולה. לשאלת בית המשפט איך האופק נראה מעולם אם אומרים לי שיפטרו אותי ויש חברה חיצונית שעתידה לרכוש וייתכן והיא לא תעסיק אותי, משיב, שלא היתה כל שאלה כזו.
ש.שאתה חתמת על ההסכם כמו שבית המשפט שאל אותך כבר היית מפוטר?
ת.לא. לשאלת בית המשפט חתמתי כאשר חזרתי לעבודה ביום 01.04.15 שזה שלושה חודשים".
(ר': בעמ' 11 לפרו' שורות 10-31).
עוד עולה מאשר הוגש בתיק כי בשלושת החודשים שקדמו לכריתת ההסכם (אפריל עד יוני
2015) עמד שכרו של התובע ע"ס של 7,498 ₪ נטו בלבד (ר': נ/9 לתיק המוצגים של הנתבעת).
מהאמור עולה, אם כן, שטרם החתימה על ההסכם, היה התובע ברצף תעסוקתי בחברה למשך כשלושה חודשים בלבד.
כמו כן, מקורות החיים של התובע (נ/6 לתיק המוצגים של הנתבעת) עולה כי התובע במהלך השנים החליף מספר מקומות עבודה מדי כשנה-שנתיים ומעולם לא היה ברצף תעסוקתי ממושך.
בנסיבות אלו, לא ניתן לומר כי פיטוריו של התובע מעבודתו והקטנה בהכנסתו מהווה שינוי נסיבות אשר התובע לא יכל היה לצפותו מראש.
עוד יוער, כי מאשר הובא בפני לא ברור גובה הכנסתו של התובע כיום, שכן מעיון בתדפיסי החשבון של התובע, אשר צורפו ע"י הנתבעת (נ/8 לתיק המוצגים של הנתבעת ) עולה כי בחודש ינואר 2018 הופקד לחשבונו של התובע סך של 4,176 ₪ וביום 9.4.2018 הופקד לחשבונו של התובע סך של 5,764 ₪ ע"י "XXX".
בחקירתו הנגדית הסביר התובע את פשר ההפקדות הנ"ל בעבודות מזדמנות שמבצע בתחום הפרגולות (ר': בעמ' 15 לפרו' שורות 15-20).
כך שנראה כי גובה הכנסותיו של התובע כיום לוטה בערפל.
18.זאת ועוד, מעיון בקורות החיים של התובע (נ/6 לתיק המוצגים של הנתבעת) עולה כי לתובע ניסיון רב בעבודות בתחומים שונים , לרבות מאתר וממפה תשתיות, מנהל עבודה, מתכנן עבודות גינון, בנייה בעץ, מדריך לילדים, מנהל קליניקה לרפואה סינית, ראש צוות בנייה והקמת תערוכות, בעל קייטרינג בשרים .
התובע אף בחקירתו הנגדית ציין כי עובד בעבודות מזדמנות אף בהקמת פרגולות ובחפירות
(ר': עמ' 15 שורות 13-27).
על כן, סבורני כי התובע אינו יכול להשען על טענתו כי הכנסתו הינה פחות מ-5,000 ₪ כיום, שכן יש להתייחס לכושרו ולפוטנציאל ההשתכרות שלו תוך הסתכלות על ניסיון העבר המקצועי הרב שלו.
התובע לא הציג בפני מניעה בריאותית לבצע עבודות שונות לצורך הגדלת הכנסתו.
כאשר, מאידך, יוער כי מאשר הובא בפני עולה כי הנתבעת עובדת במקביל במספר עבודות לצורך הגדלת הכנסתה. על כן, לא ברור לבית המשפט מדוע התובע לא יכול אף הוא לפעול להגדלת הכנסתו, ולמיצוי כושר השתכרותו.
19.זאת ועוד, התובע הינו חבר קיבוץ ואין לו הוצאות שכירות או משכנתא.
התובע רכש בשנת 2016 בית בקיבוץ תמורת הסך של 231,250 ₪ (ר': "נספח דיור" נ/7 לתיק המוצגים של הנתבעת) . לדברי בא כוחו בדיון אשר התקיים ביום 29.5.2018, הרכישה ממונה באמצעות כספים שירש התובע מעזבון אביו המנוח (סך של 168,000 ₪ ) ומכספים שהועברו לו ע"י אמו (סך של 130,000 ₪ ) (ר': בעמ' 22 לפרו', ומוצגים נ/4- נ/5).
כאשר, מנגד, בעת עריכת ההסכם לא היתה דירה בבעלות התובע.
20.יתרה מזו, כאמור כשמדובר בשינוי מזונות שנקבעו בהסכם גירושין כולל, יש לעשות זאת במסורה בשל ציפייתם של הצדדים כי הוסדרו כלל ענייניהם של הצדדים כמכלול.
עיון בהסכם הגירושין עליו חתמו התובע והנתבעת ואשר אושר על ידי בית המשפט מלמד כי עסקינן בהסכם כולל, אשר סוגיית מזונות הקטינים שבו הוסדרה בד בבד עם סוגיית משמורת הקטינות, חלוקת זמני השהות, מעבר מקום מגורים, ענייני הרכוש, מזונות אישה וכתובתה. ומשכך יש לראות בהסכם כמקשה אחת.
ההסכם נחתם לאחר מספר ישיבות גישור (ר': חקירתו של התובע בעמ' 12 לפרו שורות 21-22).
התובע אף הודה בחקירתו הנגדית כי בחישוב סכום המזונות בהסכם , אשר נעשה בפני עורכת דין, נלקחו בחשבון הוצאות החינוך הפרטי של הקטינות, אשר מחציתם עומד על כ-1,000 ₪ (עמ' 10 לפרו' שורות 1-7) וכן 40% מהוצאות מדור ומזונות הקטינות הוערכו בכ2,000 ₪ (עמ' 10 לפרו' שורות 14-25).
עוד אישר התובע בחקירתו הנגדית כי סכום המזונות נקבע בהתחשב במשמורת המשותפת (עמ' 10 שורות 28-30).
עולה, אם כן, כי סכום המזונות שנקבע בהסכם, שיקלל בתוכו מכלול השיקולים והחישובים ואף הביא בחשבון את הוצאות הקטינות וצרכיהן, וכי אין המדובר בשיעור מזונות מופרז ושאינו סביר בנסיבות העניין.
התובעת, מצידה, טענה כי במסגרת ההסכם עשתה ויתורים הן ביחס לויתור על הכתובה- על אף שהתובע הודה כי בגד בה (ר': חקירתו הנגדית של התובע בעמ' 8 לפרו' שורות 11-14)
ואף ביחס למקום המגורים, וזאת לצורך קירבתן של הקטינות לתובע ולאור ההסדר בדבר משמורת משותפת, כאשר, עפ"י דבריה של הנתבעת בחקירתה הנגדית, ככל שהיתה מתגוררת בצפון בקרבת בני משפחה, יתכן כי הוצאות החינוך של הקטינות היו נמוכות יותר (ר': בעמ' 27 לפרו' שורות 24-26).
על כן, נראה כי דמי המזונות שנקבעו בהסכם לא נקבעו בחלל ריק, על כחלק ממכלול השיקולים וההתחשבנויות העולות במסגרת פירוק הנישואין.
בנסיבות אלו שינוי בגובה המזונות מפר את האיזונים הכוללים שהביאו לכריתת ההסכם.
21.אשר על כן, לאור ניסיוני התעסוקתי הרב של התובע , השכלתו ופוטנציאל השתכרותו ובשים לב לשיקולים שנלקחו בחשבון בעת כריתת ההסכם, אינני סבור כי המקרה שבפני מצדיק התערבות מחודשת של בית המשפט בסוגיית המזונות אשר הוסדרה כאמור בהסכם הגירושין כולל.
22.משקבעתי כאמור כי לא חל שינוי נסיבות עובדתי מהותי אותן לא יכול היה התובע לצפות, מתייתר הצורך לבחון השפעתה של הלכת בע"מ 919/15 על המקרה דנן.
מעבר לצורך, וגם אם התובע לא היה טוען לשינוי נסיבות מהותי אלא " לבחינה מקלה ופחות קפדנית של שינוי הנסיבות" נוכח בע"מ 919/15 ( כעמדה המוצעת בעמ"ש 62263/10/17 ), סבורני כי גם במקרה זה דין התובענה להידחות , שכן אין עסקינן בשינוי אותו התובע לא יכול היה לצפות, לתובע כושר השתכרות אותו בחר שלא לממש ואין להתעלם מהעובדה כי מדובר בהסכם אשר שיקלל לתוכו שיקולים ואיזונים רבים .
סיכום:
23.לאור האמור לעיל, הנני מורה על דחיית התביעה.
24.התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך כולל של 5,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
פסק דין זה מסיים את הדיון בתיק והמזכירות תשגר העתקו לצדדים.
מתיר פרסום פסק הדין ללא שמות מזהים.
ניתן היום, כ"ז כסלו תשע"ט, 05 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.
