מחדל של עיריית חדרה בפינוי פולש יעלה לה יותר מרבע מיליון שקל

בעל דוכן בשוק החדש בחדרה היה אמור לקבל אותו ב-2007. מאז ועד היום כשלה העירייה בפינוי סוחר אחר שהשתלט על הדוכן. תביעה שהגיש בעל הזכויות נגד העירייה התקבלה במלואה.

השופטת קרן אניספלד קיבלה לאחרונה תביעה שהגיש בעל זכויות בדוכן בשוק חדרה נגד העירייה, לאחר שבמשך שנים אדם אחר תפס את הדוכן והפעיל אותו. השופטת קבעה כי העירייה הפרה הסכם מול בעל הזכויות כשלא פעלה לפינוי הפולש ולמסירת החזקה ועליה לפצות אותו ביותר מ-251,000 שקל.

מתחם השוק החדש בחדרה הוקם ב-2005 בעקבות פיגוע שהתרחש במתחם השוק הישן. השוק נמצא בבעלות העירייה ומחזיקי הדוכנים הם דיירים מוגנים.

בתהליך המעבר מהשוק הישן לחדש חתמה העירייה על הסכמים מול הסוחרים בהם התחייבה למסור להם את הדוכנים ב-2007 ולפצות אותם ב-1,000 דולר על כל חודש איחור. אחת מבעלות הדוכנים העבירה את זכותה לקבל דוכן בשוק החדש לאדם אחר.

ואולם, כשהשוק החדש התחיל לפעול אותו אדם לא קיבל את החזקה בדוכן מאחר שסוחר אחר השתלט עליו. תביעה שהגיש הראשון נגד העירייה התקבלה והיא חויבה לפצות אותו בכ-88,000 שקל על האיחור במסירת החזקה. אלא שגם לאחר הליך זה העירייה לא פעלה לפינוי הפולש.

לפיכך הגיש בעל הזכויות תביעה נוספת ב-2014 בה טען שהעירייה מפרה באופן מתמשך את חובתה למסור לו את הדוכן ואינה עושה דבר לפינוי הסוחר הפולש. לדבריו, הוא זכאי לפיצוי שהוסכם בחוזה בינו לבין העירייה עבור התקופה שממועד סיום ההליך הקודם ועד שהדוכן יעבור לחזקתו.

העירייה טענה בתגובה כי הסוחר שמחזיק בדוכן אינו פולש אלא מחזיק כדין. לדבריה, בין התובע לבין אותו סוחר הושגה הסכמה בהליך הקודם שלפיה הסוחר ישלם לתובע 4,000 שקל לחודש תמורת הזכות להפעיל את הדוכן.

לחילופין טענה העירייה שמכל סכום שייפסק לחובתה יש לקזז חוב של התובע בסך של כ-35,000 שקל. במקביל, היא שיגרה לסוחר הפולש הודעת צד שלישי במלוא סכום התביעה.

הסוחר מצדו טען שהוא מחזיק בדוכן כדין שכן הוא שכר אותו מהתובע ולחילופין קנה אותו ממנו תמורת 280,000 שקל.

התעלמה מקביעות שיפוטיות

אך השופטת קרן אניספלד מבית משפט השלום בחדרה קיבלה את התביעה במלואה. היא קבעה שהסוחר הוא פולש חסר כל זכויות ומעמד בדוכן ועדותו התאפיינה במסכת חריגה של שקרים.

לקביעתה, החזקה בדוכן לא נמסרה לתובע בשל מחדלים מתמשכים של העירייה שבחרה להעמיס על הקופה הציבורית את העלות הכרוכה בתשלום פיצוי נוסף, מעבר לזה שנפסק בהליך הקודם. ״בעשותה כן התעלמה העירייה מקביעות שיפוטיות מפורשות, חלוטות, ונקטה מדיניות של חוסר מעש. על כך יש להצטער ואף לתהות״, כתבה.

השופטת ציינה כי בהליך הקודם העירייה הכירה בזכותו של התובע בדוכן וטענתה שהסוחר מחזיק במקום כדין סותרת את טענותיה באותו הליך.

עוד קבעה השופטת שהסוחר לא הוכיח שהוא בעל זכות כלשהי בדוכן: ״עדותו הייתה ערב רב של גרסאות עובדתיות סותרות מנוגדות וטוב יעשה אם יסלק ידו מהדוכן ללא צורך בנקיטת הליך נוסף נגדו על ידי העירייה״, כתבה.

טענת הקיזוז שהעלתה העירייה וההודעה לצד שלישי נדחו.

בסופו של דבר חויבה העירייה לשלם לתובע 251,500 שקל בתוספת הוצאות בסך 7,500 שקל ושכ״ט עו״ד בסך 20,000 שקל. בנוסף נקבע שהתובע זכאי לפיצוי של 1,000 דולר לכל חודש נוסף של איחור במסירת החזקה.

• ב״כ התובע: עו"ד ראובן פארן
• ב״כ העירייה: עו"ד אוהד מחרז

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין