המעסיקה ידעה שהמסור החשמלי תקול אך בכל זאת הורתה לעובד להשתמש בו. אם כך, מדוע סירבה לקחת אחריות כשאצבעו של העובד נקטעה?
השופט דניאל קירס מבית משפט השלום בנצרת קבע כי חנות הרהיטים אל נח'לה שבצפון העמידה את העובד שלה בסכנה חמורה כששלחה אותו למשימה עם מסור לא תקין, ופסק לו פיצויים בסך כ-750 אלף שקל, כולל שכ"ט עו"ד.
העובד היה כבן 23 כשיצא ביולי 2015 להרכיב ריהוט בבית הלקוח ונפגע ממסור חשמלי תקול, שלהבו חשופה ולא מוגנת. העובד – ששתי אצבעות יד שמאל שלו נפגעו, האחת נקטעה והשנייה נשברה – היה מנוטרל במשך 3 חודשים וסבל מנכות זמנית בשיעור 100%, שפחתה בהדרגה עם הזמן.
בעת הגשת תביעת הרשלנות כנגד המעסיקה, כחודש לאחר התאונה, עמדה נכותו הרפואית על 14.5%.
לתמיכה בגרסתו כי המעסיקה התרשלה כלפיו, התובע הציג תמונות של המסור, בהן נראה כי מגן הפלסטיק תקוע ומכסה רק חלק קטן מהלהב, במקום את כולה. כמו כן, התובע הביא לעדות עובד נוסף שנכח באירוע ואישר את דבריו.
מנגד, המעסיקה וחברת הביטוח שלה – "הפניקס", הכחישו התרשלות מצדן וטענו כי התובע לא הוכיח שהמסור היה תקול, שכן הוא לא צירף חוות דעת מומחה לבטיחות ועדות אחת של חבר לעבודה לא מוכיחה דבר.
אך בד בבד גם נטען מצידן כי התובע היה "עובד ותיק" שידע לעבור עם המסור ואף היה מודע לתקלה שיש בו. כלומר, המעסיקה הודתה בקיומה של התקלה אך טענה שהתובע לא הוכיח אותה, ושהאחריות לתאונה מוטלת עליו כיוון שלא היה מרוכז בעבודה.
אולם השופט קירס הסביר כי מאחר שמסור חשמלי נחשב לפי הדין ל"דבר מסוכן" נטל ההוכחה מוטל על המעסיקה – והיא זו שצריכה להביא ראיות לכך שלא התרשלה בתחזוקה שלו, מה שהיא לא הצליחה לעשות.
העמידה את התובע בסכנה חמורה
השופט קבע כי המעסיקה לא הציגה מסמכים המעידים שנערכו למסור בדיקות תקינות, נמנעה מלהעיד עובדים נוספים ואפילו מנעה מהם מלהגיע להעיד לטובת התובע – כפי שהוכיחו שיחות טלפון מוקלטות בין המנהל לבין אחד העובדים. לפיכך, השופט קבע כי המעסיקה – שהעמידה את התובע בסכנה חמורה – התרשלה כלפיו.
יחד עם זאת, השופט לא יכל להתעלם מחלקו של התובע בתרחיש, ומצא כי הנתבעות הוכיחו מידה מסוימת של אשם תורם, שכן התובע עצמו העיד שידע על התקלה במסור עוד לפני התאונה. בנסיבות אלה "הוא יכול היה להיזהר יותר בביצוע פעולות" כתב השופט והטיל על התובע אשם תורם בשיעור של 10%.
באשר לפיצויים, השופט סבר כי לאור העובדה שהתובע חזר לעבוד כפועל תוך זמן קצר, ואף נרשם ללימודי סיעוד – לא נראה כי תפקודו נפגע מאוד, ולפיכך נכותו התפקודית הועמדה על שיעור זהה לזו הרפואית – 14.5%.
בהתאם לכך, ולאחר מלאכת מחשבת מפורטת של חישוב נזקי התובע והוצאותיו הרפואיות, השופט פסק לו פיצויים של כ-658 אלף שקל, מהם קיזז 10% אשם תורם ואת הגמלאות שקיבל מהביטוח הלאומי. בסופו של יום הנתבעות חויבו להעביר לתובע כ-750 אלף שקל, כולל שכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובע: עו"ד נזיקין, רביע ג'שהאן
- ב"כ הנתבעות: עו"ד גסאן אגברייה
עו"ד ורד פרי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין