לפני כשנתיים וחצי נפגע פועל בתאונת דרכים כשהיה בדרכו לעבודה. הביטוח הלאומי לא הכיר בארוע כתאונת עבודה מאחר שהנפגע אסף חבר בדרך. תביעה שהגיש הפועל נגד הביטוח הלאומי התקבלה באחרונה.
בפברואר 2015 נפגע פועל כבן 40 בתאונת דרכים כשהיה בדרכו לעבודתו בחברה למחזור בקבוקי פלסטיק בצפון. בקשה שהגיש האיש לביטוח הלאומי להכיר בארוע כתאונת עבודה נדחתה ולכן הוא הגיש תביעה נגדו בבית הדין לעבודה.
בתביעה סיפר העובד שהוא גר ביישוב ביר-אל-מכסור והחברה בה הוא עובד נמצאת באזור התעשייה במפרץ חיפה. הוא הוסיף שבכל יום הוא מגיע לעבודה ברכבו הפרטי ואוסף בדרך את חברו לעבודה מביתו בקרית אתא תמורת תשלום מסוים.
עוד סיפר התובע שביום התאונה כשהגיע לביתו של החבר אחד השכנים יצא מהחנייה ופגע ברכבו. כתוצאה מכך, הוא איבד את השליטה על ההגה, נכנס עם הרכב בעץ ונפצע.
הביטוח הלאומי טען מצדו שהתאונה לא קרתה בזמן הנסיעה לעבודה. לחילופין הוא טען שגם אם התובע היה בדרכו לעבודה, הנסיעה דרך בית החבר בקריית אתא היוותה ״סטייה משמעותית״ מהדרך ובנסיבות אלה אין להכיר בארוע כתאונת עבודה.
איסוף ״על הדרך״
השופטת איריס רש מבית הדין לעבודה בחיפה הבהירה שחוק הביטוח הלאומי קובע שגם תאונה שארעה לעובד בדרך לעבודה או ממנה תוכר כתאונת עבודה בנסיבות מסוימות. לדבריה, בחוק נקבע סייג שלפיו תאונה בדרך לעבודה או ממנה לא תיחשב כתאונת עבודה אם חלה בנסיעה ״הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת״.
השופטת ציינה שהשאלה הרלוונטית היא האם הנסיעה של התובע מביתו למקום עבודתו דרך בית החבר בקרית אתא היא ״דרך מקובלת״. השופטת השיבה על השאלה בחיוב והדגישה שבפסיקה נקבע שלא תמיד הדרך הקצרה מהבית לעבודה היא ״הדרך המקובלת״ ותתכנה מספר חלופות ״מקובלות״ שההבדל ביניהן אינו משמעותי. ״כל עוד הדרך הנבחרת משרתת את הנסיעה ממעונו של העובד אל מקום העבודה והיא, בנסיבות העניין, נוחה ויעילה מבחינת המרחק או הזמן – תהא זו "הדרך המקובלת"", כתבה.
לדברי השופטת, עיון במפה מעלה שנסיעה מביתו של התובע למקום העבודה במפרץ חיפה דרך קרית אתא היא דרך הגיונית וסבירה. היא הוסיפה שבפני התובע עומדות מספר אפשרויות נסיעה לעבודה ללא הבדל משמעותי ביניהן מבחינת הזמן, והנסיעה דרך קרית אתא היא אחת מהאפשרויות הללו.
עוד לדבריה, גם אם התאונה ארעה תוך סטיה מהדרך המקובלת, מדובר בסטיה של 10 דרקות ולא ב״סטיה של ממש״ המנתקת את הקשר למקום העבודה. בהקשר זה כתבה השופטת שמטרת וכוונת הנסיעה היא אבן בוחן מרכזית לשאלה האם להכיר בתאונה כתאונת עבודה. במקרה זה לדבריה, מטרת הנסיעה הייתה הגעה לעבודה ואיסוף החבר הייתה פעולה נלווית לנסיעה ונעשתה ״על הדרך״.
לפיכך קיבלה השופטת את התביעה וקבעה שיש להכיר בתאונה כתאונת עבודה.
הביטוח הלאומי חויב בהוצאות של 4,000 שקל.
עו"ד אליהו קייקוב
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין